במשך שנים הייתה פינלנד מילת המפתח למערכת חינוך מצליחה, הניצבת בראש טבלאות הליגה הבינלאומיות בנושא אוריינות. פוליטיקאים ומומחים בתחום החינוך מרחבי העולם עלו לרגל להלסינקי בתקווה לזהות ולשכפל את סוד הצלחתה.

שאלת המחקר תבחן כיצד מיושם המודל הפיני בבתי ספר בישראל ואילו שינויים נעשים כדי להתאימו לאוכלוסיית הלומדים הישראלית?

בדצמבר 2014 השלימה פינלנד את הרפורמה בתכנית הלימודים הלאומית המרכזית לחינוך קדם-יסודי ולחינוך בסיסי חובה. תהליך הלימודים ממלא תפקיד מרכזי בסידור מחדש של המגזר החינוכי בפינלנד לכישורים של המאה ה- 21. רפורמת הליבה הלאומית ותכניות הלימוד המקומיות מספקת מסגרת משותפת לדון בשינויים המתרחשים בעולם של ימינו ולהבטיח שבתי הספר יש מערכת אקולוגית להוראה ולמידה של המאה ה -21 .

יכולות אלו מורכבות מידע, מיומנויות, ערכים, עמדות ויכולת יישומן בהקשרים שונים. המטרה היא שללומדים יהיה גם הרצון להשתמש בכישוריהם למטרות אתיות. היעדים למיומנויות אלה מתוארים כחלק ממטרות הלימוד הכלליות של תכניות הלימוד להוראה ולמידה. הטכנולוגיה הדיגיטלית בחינוך הפיני אינה אופציונאלית.

שנותיה הראשונות של מדינת ישראל הן אלה, אשר קבעו את העקרונות הנורמטיביים והמבניים המרכזיים  ולפיהם פועלת מערכת החינוך עד היום מערכת החינוך הממלכתית נשענו על חוק לימוד חובה (1949 ) וחוק חינוך ממלכתי (1953). החינוך הממלכתי כולל את העקרונות הבאים : חוק חינוך חובה לכל ילדי ישראל, הגברת הלכידות והסולידאריות הלאומית בישראל, סוכן לקליטת עלייה, חינוך אחיד לכל ילדי ישראל- עולים וותיקים.

הבדיקה במחקר הנוכחי תכלול מספר קריטריונים המרכיבים את המודל הפיני ובכלל זה איכות שוויון אמון, דגש על למידה יצירתית, אחריות משותפת ולמידה מן העבר וחדשנות. במסגרת העבודה הנוכחית יעשה ניסיון לבדוק כיצד קריטריונים אלו הצליחו לחדור למערכת החינוך בישראל, האם הניסיון צלח וכיצד נוהגת המערכת החינוכית בישראל.