תלמידים ותלמידות במגזר הערבי לומדים על-פי תוכנית לימודים ממשלתית הנגזרת מתוכנית הלימודים היהודית.  בעוד שבבתי הספר הערביים מקדישים כ – 60% משעות הלימוד, ללימודי ההיסטוריה היהודית, בבתי הספר היהודים מקדישים כ – 2% ללימוד ההיסטוריה הערבית.

סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את מאפייני החינוך הממלכתי הערבי.

החינוך לימוד הערבית (עד תשנ"ו) אינו חובה בבתי-הספר היהודיים, וכי קיימת אפשרות לבחור בין צרפתית לערבית וחלק גדול מהתלמידים מעדיף ללמוד צרפתית על פני ערבית.  גם הלימודים בכיתה מעורבת (יהודים וערבים) מתנהלים בשפה העברית

במקצועות הלימוד המשותפים לשתי המערכות נעשה פיתוח תוכנית הלימודים ללא שיתוף מחנכות ומחנכים ערבים או בשיתוף מזערי שלהם, והתוכניות מתורגמות לערבית בפיגור של שנים אחרי פרסום החומר בעברית.

על אף חוסר השוויון בין שני המגזרים, אין ספק שמאז 1948 חל שיפור משמעותי במצב החינוך במגזר הערבי בארץ.  שיפור זה קשור לשיפור הכלכלי  שחל במצבו של המיעוט הפלסטיני החי במדינת ישראל.

אחד המדדים העיקריים לבדיקת תפקודה של מערכת החינוך בישראל הוא שיעורי הלומדים, שיעורי הזכאים לתעודות בגרות, ומתוכם שיעור התלמידים שתעודת הבגרות שלהם עומדת בדרישות הסף של המוסדות להשכלה גבוה.  מהנתונים ניתן לראות כי שיעור הלומדים והזכאים לבגרות בקרב המיעוט הערבי נמצא נמוך יותר באופן עקבי ממקבליהם במגזר היהודי.