עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את החינוך היהודי בארצות הברית בין השנים 1950-2000.

שאלת המחקר הנוכחית היא כיצד מאפייני החינוך היהודי של הזרמים היהודיים בארצות הברית משקפים את האידאולוגיה הדתית והייחודית של כול זרם? הספרות מעידה על קשר בין חינוך לבין פיתוח זהות יהודית, למשל Bertram, Gerdien, Simone & Miedema, העלו כי גורמים רבים משפיעים על הזהות היהודית של התלמידים כאשר קיימת מערכת יחסים בין החינוך הדתי וצורת החינוך העל יסודי על זהות דתית. ואכן בחינת השפעת החינוך הדתי על התפתחות הזהות היהודית של התלמידים בהתאם לתיאורית הזהות של אריקסון נמצא כי פיתוח הזהות הדתית נקשר לסביבה של הפרט ובכלל זה בית ספר ומערכת החינוך הדתית.
רוב היהודים באמריקה בגילים 5-21 מבלים את רוב שעות היום שלהם בבית ספר או באוניברסיטה. למעשה, מאז 1960, הופיע מגוון רחב של בתי ספר ומכללות במספרי שיא
עקב הגירה גיאוגרפית, ניידות כלפי מעלה ואפשרות ללמוד באמריקה ללא כל אפליה. האוכלוסייה היהודית הנה ייחודית במבחינה חינוכית, כאשר 85% מהיהודים נרשמים למכללה, בניגוד ל-39.6% מכלל האוכלוסייה האמריקנית בכללותה, 44.2% מכל הלבנים, 32.1% מהאמריקנים אפריקאים, ו-25.8% מהיספאנים.
למרות שיהודים מיוצגים היטב באוניברסיטאות ובבתי ספר, תוכן יהודי הוא בדרך כלל חסר. לעתים קרובות, כאשר תוכן יהודי משולב בתכנית לימודים, הוא מצטייר כמיושן. תוכן יהודי לרוב מופיע בקורסים על התנ"ך, היסטוריה יהודית עתיקה, או על השואה, המייצג את היהודי כקורבן. נושאים יהודים בדרך כלל חסרים בתכניות לימודים כאשר תוכן יהודי משולב, לעתים קרובות הוא הוא מוקטן ביחס לתרבות הדומיננטית. חג החנוכה מקבל התייחסות בשל סמיכותו לחג המולד. מבחינה היסטורית, בעיית הייצוג במוסדות חינוך ותכנית הלימודים אינה ייחודית ליהודים.