לאור בעיית הפליטים הפלסטינים זכות השיבה הנה סוגיה קריטית בסכסוך הישראלי-ערבי-פלסטיני, כאשר הדרישה הערבית היא להשיב לידי הערבים את החזקה על כל האדמות הערביות של ההקדשים המוסלמים ברחבי ישראל. סוגיה זו נקשרת גם למפעל ההתנחלויות. לאחר כיבוש שטחי יהודה ושומרון, חבל עזה, הגולן ואיחודה של ירושלים.
העבודה הנוכחית עוסקת בשאלה: מהו החזון העתידי ברומן השיבה לחיפה מאת עסאן כנפאני ?
ספרו של עסאן כנפאני "השיבה לחיפה" מתאר את סיפורה של משפחת פליטים ערבית אשר נטשה את חיפה לרמאללה בעקבות מלחמת 1948. צפיה וסעיד הם זוג פלסטינים המתגוררים בחיפה. יש להם תינוק בן 5 חודשים. ביום ד, 21 באפריל 1948 סעיד יוצא מביתו ולא חוזר. הוא נסחף עם המוני האדם נהנמלטים מהמלחמה. צפיה יוצאת לחפש את בעלה והולכת לאיבוד עם ההמונים. בעת מנוסתם הבהולה הם השאירו את בנם בן החודש בביתם הנטוש.
העבודה הנוכחית דנה בספרו של הסופר הפלסטיני עסאן כנפאני "חוזר לחיפה" או "השיבה לחיפה". עסאן כנפאני מגדולי הסופרים הפלסטינים, גלה כילד עם משפחתו ונרצח בבירות, כנראה ע"י סוכני המוסד, כששימש דובר החזית לשחרור פלסטין.
דמות הפלסטיני שעיצב בספריו נעה בין זיכרון התבוסה והגירוש של הפלסטיני לצורך במאבק מזוין תחושת אין אונים, פוליטית, וצבאית והיחס לציוני אותו מבקש הפלסטיני להכות אך גם להידמות אליו.
שאלת המחקר בוחנת מהו החזון העתידי ברומן השיבה לחיפה מאת עסאן כנפאני ?
ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי הדיון בחזון העתידי ברומן השיבה לחיפה מאת עסאן כנפאני מעלה שתי אוטופיות אפשריות השזורות בסיפור של כנפאני. האחת מחמיאה ליהודי בכך שהגן על המולדת, כבש את ארץ ישראל ולכן ראוי הוא לשלוט בה. על הערבי הפליט לפעול באותה הדרך, על מנת שיהיה ראוי לשלוט במדינה ולחזור לאדמתו. עצם נטישת התינוק הפלסטי מלמדת על נטישתו המבוהלת של העם הפלסטיני אשר לא נותר להגן על אדמתו, אלא בחר בבריחה מבוהלת. התינוךק הפלסטיני שגדל והפך לחייל ישראל הוא אשר נשאר במולדת, הוא ראוי לחיות במולדת שכן הוא נלחם עבורה.
מבוא
1.הספרות הפלסטינית לאחר מלחמת 1948
2. הקונפליקט בסיפור השיבה לחיפה
3.דמות היהודי הציוני והפליט הערבי
דיון וסיכום
ביבליוגרפיה