המהות של כל ההתמכרויות הוא תלות לא בריאה על מערכת יחסים פתולוגית בין אם אנשים, פעילויות או חומרים, כגון: אלכוהול, סמים ועוד. התמכרות היא רצון להמשיך לעשות משהו שאנו יודעים שהוא רע עבורנו, אשר מוביל לתוצאות שליליות, וקשה להתנגד לו.

מטרתה של העבודה הנוכחית הנה לבחון את החוויה האנתרופולוגית אותה חווים חברי קבוצה של מכורים לסמים לשעבר

עד לאחרונה דובר על התמכרות רק בהקשר של חומר פסיכו-אקטיבי (כגון: אלכוהול, טבק וסמים אחרים) אשר מוכנס לגוף, נספג, מגיע למערכת הדם ומשנה באופן זמני את ההתנהגות הכימית הטבעית של המוח. אולם לאחרונה נוספו על ההגדרות הפסיכולוגיות-הפסיכיאטריות גם התמכרויות התנהגותיות כלומר, שאינן כרוכות בהכנסת חומר זר לגוף.

אחת הדרכים לטיפול בהתמכרות, הנה טיפול קבוצתי או ליתר דיוק קבוצת תמיכה הנפגשת פעם בשבוע, המתנהלת על ידי המכורים עצמם לפי הנחיות מהארגון העולמי. קבוצה זו מהווה להיות "בית" עבור נפגעי סמים ואלכוהול, מסגרת תומכת ומלווה בתהליכי הגמילה, השיקום והבנייה מחדש של חייהם. זאת תוך שמירה על טיפול מקצועי, אנושי ומכבד.

מטרתה של העבודה הנוכחית הנה לבחון את החוויה האנתרופולוגית אותה חווים חברי קבוצה של מכורים לסמים לשעבר.

הבדיקה נערכה באמצעות תצפית על אחד ממפגשי הקבוצה כאשר ההתמקדות הייתה בשפת המשתתפים, קודי התנהגות, רמת חשיפה, קשר אישי, רמת תמיכה ואמפתיה אחד כלפי השני, ותפקיד המנחה.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר שבבחינת רמת הלכידות הקבוצתית והאוניברסאליות, נמצא כי הקבוצה לא הציגה רמת שותפות גבוהה, יחד עם זאת, מטרות הקבוצה וכן הצלחותיה או אי הצלחותיה היו ידועות לחברי הקבוצה. בבחינת אווירה תומכת ואלטרואיזם, עולה מניתוח המפגש כי חברי הקבוצה הביעו אמפתיה ותמיכה איש ברעהו, רגש אמפתי ותומך. מנחה הקבוצה הצליח להוביל לסיטואציות בהן הופגנה תמיכה ואכן, על פי הספרות, תמיכה ועידוד, מחזקים ומתגמלים את הלוקחים בהם חלק.