זכות מוסרית וההגנה עליה, הנה חלק מכבוד האדם, וככזו עליה לשמור על כבוד העובד וזכויותיו במסגרת העבודה. אחת השאלות העולות היא האם כאשר נגרם לעובד עוול, הוא זכאי מבחינה מוסרית להתאגד כנגד מעבידו? האם פגיעה בעובד מצדיקה פעילות מכוונת ומאורגנת כנגד המעביד, פעולה אשר עשויה לחבל בעסק?

שאלת המחקר: האם זכות ההתאגדות בישראל הנה זכות מוסרית?

זכות ההתאגדות הינה זכותו של אדם לחבור לקולקטיב לשם הגשמת יעדים משותפים, דהיינו, זכותו של האדם לקדם את האינטרסים שלו באמצעות התארגנות קבוצתית

זכות ההתאגדות הוכרה כזכות אדם הלכתית. דהיינו, על אף שזכות ההתאגדות לא נחקקה כזכות יסוד הרי שפסיקות בתי המשפט הכירו בה כזכות יסוד במשפט הישראלי וכזכות הראויה להגנה

הבטחת הזכות לחופש ההתאגדות מסייעת לעובד לשמור על האינטרסים שלו ולהגשים את צרכיו, את נטיותיו ואת שאיפותיו וכן לצמצם אי השוויון ביחסי הכוחות בינו לבין המעביד, לצמצם את הפערים בכוח המיקוח שלו אל מול המעסיק וכן למנוע עליונות כוחנית של המעסיק.

זכות זו מאפשרת לעובדים ליהנות מכוחם הקולקטיבי על מנת לשפר את מעמדם במשא ומתן על תנאי עבודתם.

בדיקת השאלה המחקרית תיערך באמצעות חלוקת הפרקים הבאה:

1. הפרקים הראשונים לעבודה הנוכחית ידונו באתיקה בעסקים וכן בקודים אתיים. פרקים אלו יבהירו את הקשר בין מוסר לעסקים, יציגו תיאוריות מרכזיות הקושרות מוסר לעסקים, יציגו מהי אתיקה בעסקים ומהי חשיבותה ועוד. באמצעות הפרקים הללו ניתן יהיה ללמוד על מקומה של האתיקה בעסקים ועל מקומו וחשיבותו של המוסר בעסקים.
2. הפרקים הבאים יעסקו בזכות ההתאגדות, תוך התייחסות למהותה המוסרית, לעובדת היותה זכות המגנה על כבוד העובד, תנאי עבודה וזכויות בסיסיות של כלל העובדים. פרקים אלו יתייחסו למעמדה החוקי של זכות ההתאגדות, יתרונותיה, הגבלותיה, עוצמתה בעשור האחרון וכן מעמדה החוקי במדינות שונות בעולם.
3. הפרקים בהמשך יתייחסו לזכות ההתאגדות בהתאם לתורות המוסר השונות ויבחנו האם מדובר בזכות מוסרית. בפרק זה זכות ההתאגדות תיבחן על פי התורה הטלאולוגית, התורה הדנטאולוגית ותורת הצדק.
4. כמו כן תינתן התייחסות לנקודת מבטו של העובד ביחס לזכותו להתאגד, תוך התמקדות בפן המוסרי וכן יוצג מודל לקבלת החלטות מוסריות, על מנת לבחון האם קבלת ההחלטה בקרב עובדים על התאגדות כנגד המעביד הנה מוסרית?