"ניהול עצמי" של בית הספר צמח כסוגיה ארגונית-חינוכית בארה"ב במחצית שנות ה – 60 והתפתח במחצית השנייה של שנות ה- 80 , כאשר האתגרים של הסביבה המשתנה של המאה העשרים והמאה העשרים ואחת הביאו להטמעת רפורמות חינוכיות אין ספור על מנת להבטיח התייעלות והתפתחות בית ספרית .

עניינה של עבודה זו הוא השוואה בין מאפייני בית הספר ב"ניהול עצמי" לבין המאפיינים של בתי הספר הדמוקרטיים בבחינת מעמד התלמידים, המורים , ההורים והמנהל.

בית הספר הדמוקרטי וכן בבית הספר בניהול עצמי מבטא את התפיסה חינוכית חברתית חדשנית המאפיינת את התמורות שחלו במערכת החינוך בעולם ככלל ובישראל בפרט המתמקדת המידה ניכרת של שוויון וקבלת אוטונומיה בית ספרית.

עבודה זו עמדה על ההבדלים בין המאפיינים של בית הספר הדמוקרטי לבין המאפיינים של בית הספר בניהול עצמי מבחינת מעמד התלמידים, ההורים, המורים והמנהלים.

לצורך בחינת הסוגיה עבודה זו הציגה ארבעה חלקים מרכזיים, כאשר החלק הראשון דן במאפיינים של בית הספר בניהול עצמי, החלק השני דן במאפייני בית הספר הדמוקרטי . החלק השלישי לעבודתי בחן את מעמד התלמידים , ההורים, המורים והמנהלים בבית הספר הדמוקרטי וכן בבית הספר בניהול עצמי ולבסוף הוצגו שני בתי ספר הפועלים בישראל כאשר האחד הוא בית הספר הדמוקרטי בחדרה והשני הוא בית הספר בניהול עצמי "תפוח" על מנת להמחיש את הזיקה ביניהם מחד ואת השוני ביניהם מאידך.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי קיימים מאפיינים משותפים לבית הספר הדמוקרטי ולבית הספר לניהול עצמי ואכן במהלך עבודה זו גיליתי מספר מאפיינים משותפים, אם כי קיימים הבדלים בין שתי המסגרות הנ"ל אשר באים לידי ביטוי במעמד התלמידים, המורים, ההורים והמנהלים בבתי הספר לעייל.

בבחינת מעמד התלמידים מקיים בשני בתי הספר מיקוד המשאבים הבית ספריים בתלמיד, קיים חופש בחירה בין מקצועות הלימוד המוצעים והתלמיד לוקח אחריות על בחירתו הלימודית על מעשיו ועל התוצאות הסופיות.