ספרות השואה היא אחד הנושאים המרכזיים בתכנית הלימודים בספרות בבית-הספר. הנושא עלה על סדר היום של מערכת החינוך עוד בשנות הארבעים, בשלהי מלחמת העולם, כאשר החלו להגיע ליישוב העברי בארץ-ישראל הידיעות הראשונות על ממדיה והיקפה של השואה.

סקירת ספרות שעניינה בבחינת הוראת השואה בגני הילדים.

בשנת 1979 החליט משרד החינוך  והתרבות להחיל את חובת לימוד נושא השואה בבתי הספר. התיקון לחוק החינוך הממלכתי, אף קבע כי נושא השואה הנו אחד ממטרות החינוך המלכתי בישראל: "…להנחיל את תודעת זכר השואה והגבורה, ולחנך לכבדם…"

כיום הנושא תופס מקום חשוב בהוראת הספרות ובמחשבה הפדגוגית והדידקטית, לא רק בבתי הספר העבריים בישראל, אלא גם בקרב מוסדות חינוך יהודיים וכלליים בעולם.

יתרונו של לימוד השואה באמצעות הספרות ככלל נעוץ בעובדה שבאמצעות שיר או סיפור קצר גם ילדים בגיל הרך אשר חשים קושי בהתמודדות עם נושא השואה בשיעורי ההיסטוריה יכולים למצוא דרך להתחבר לנושא.

שימוש ביצירות ספרות בכיתה  מסיט את העיסוק בזוועות השואה אל תחושות ורגשות של הקרבנות. כמו כן, יצירת ספרות מעבירה את הדגש מהעיסוק בהיסטוריה הכללית אל תיאור מקרה בודד אשר מתמקד באדם הפרטי, ביחיד, ולא כחלק מקבוצת אנשים אשר פקד אותם גורל דומה.

הספרים הנפוצים בגנים במסגרת הוראת השואה הם "צי'קה הכלבה". הסיפור אודות מיכואש  משפחתו וכלבתו האהובה, אשר בשל היותם יהודים מחפשים דרך להתחבא מהנאצים ולחפש מחבוא לכלבה צ'יקה.