ילדי ADHD  כעלי מנת משכל נמוכה או גבוהה  מציגים קריטריונים דומים על אף העובדה כי קיים הבדל קוגניטיבי משמעותי ביניהם.

סקירת ספרות זו בוחנת את ההשלכות של המאפיינים המשותפים והייחודיים, על תפקודם , אבחונם ודרכי הטיפול-ההתערבות בילדים עם ADHD ומחוננות.

מחקרים מצביעים על חלק במוח אשר שונה בקרב ילדים עם ADHD. ישנן מספר הוכחות למעורבות הרבה של המוח בהפרעה

ADHD מוגדר על פי האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, כהפרעה הכוללת מספר סימפטומים, כאשר על הלוקים להציג מספר סימפטומים התנהגותיים של היפראקטיביות, אימפולסיביות, ו/או חוסר תשומת-לב ביותר ממסגרת אחת ומעל לתקופה של ששה חודשים.

ADHD הנה הפרעה נפוצה ביותר הכוללת תסמינים כרוניים הנמשכים גם בתקופת הבגרות.
ילדים עם ADHD לעתים קרובות סובלים גם מהפרעות פסיכיאטריות, ליקויי למידה, ושימוש בסמים.

אבחוןADHD  הנו אבחון קליני, אשר במסגרתו נבדקים הפרעות הסתגלות, הפרעות התנהגות, ליקויי למידה, קשיים פיסיים שונים, כגון הפרעה בראייה או בשמיעה ועוד.

מחוננות מוגדרת כיכולת מעל הממוצע, רמות גבוהות של מחויבות משימה, ורמות גבוהות של יצירתיות.

היות ומחוננים מהווים קבוצה חריגה, קיימת מחלוקת ביחס לשאלה האם חינוך תלמידים מחוננים אפקטיבי יותר בכיתות מיוחדות או בכיתות רגילות.

לתלמידים מחוננים ומצטיינים צרכים חינוכיים ייחודיים ובעלי אפיוניהם ייחודיים (לימודיים, רגשיים וחברתיים)  שלא כשאר התלמידים הלומדים בכל מסגרת חינוכית. לתלמידים יכולת קוגניטיבית גבוהה ויכולות למידה מיוחדות.

ילדים מחוננים עם ADHD לעיתים קולטים במהירות רבה חומר נלמד. מנתקים עצמם ומשוטטים בעולמות אחרים שעה שהשיעור ממשיך ומתקדם.