תיאוריית "ההבנייה החברתית של המציאות" (The social construction of reality) מתבססת על הטענה כי אנו חיים בעולם שבו לאנשים, לעצמים ולפעולות המתרחשות אין משמעות אחת קבועה בהירה או ברורה.

סקירת ספרות זו דנה בהבדלים בדפוסי הסיקור של עמותות בעיתונות פופוליסטית לעומת עיתונות איכותית.

הספרות דנה רבות בדפוס המעורבות של ארגוני המגזר השלישי בהספקת שירותים חברתיים שונים ואכן התמורות שעברו בשנים האחרונות כתוצאה משינויים חברתיים כלכליים המאפיינים מדינות מערביות וביניהן ישראל , כאשר השינוי המרכזי הנו הפרטת שירותים ממלכתיים ומקומיים ותפיסת שירותים אלו בידי אותם הארגונים.

ארגוני המגזר השלישי מתאפיינים במספר תכונות עיקריות, תכונה אחת מתייחסת לפעילותם שאינה מונחית על פי קבלת רווחים  וכי רווחת הצרכן/אזרח הנו ערך עליון.

תפקיד אמצעי התקשורת ההמוניים בתהליך הבניית המציאות הינו מרכזי, מכיוון שהם מספקים מידע סלקטיבי ולמעשה "ידע חברתי" על החיים, מנקודת מבט של קבוצות חברתיות שונות.

חדשות מובנות חברתית על ידי מסגרות מזוהות שמושפעות מהדרך שבה כתבים אוספים, מסננים ושופטים אינפורמציה.

הכיסוי העיתונאי משתנה מעיתון לעיתון, כאשר לכל עיתון מדינות או נטייה פוליטית המנתבת את סיקוריו. למשל, הכיסוי האמריקאי את הסכסוך היהודי – ערבי משתנה מעיתון אחד למשנהו  בטון, בפוקוס ובפרספקטיבה שלו  וכן הועלו טענות שונות על הטיות על ידי שני הצדדים לסכסוך.