ישנם פערים משמעותיים בצמיחה הכלכלית בין אזורים שונים בעולם. התפלגות  ההכנסות בין המדינות הפכה במהלך המאה ה- 20 לפחות שוויונית מבעבר

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את ההבדלים באיכות החיים ובשיעורי העוני בקרב האוכלוסיות המתגוררת בחיפה , ירושלים ות"א

המושג איכות חיים התפתח בשנות השבעים של המאה העשרים. בתקופה זו חלה התעניינות מרובה בנושא בתחומים שונים במדעי החברה כגון סוציולוגיה ופסיכולוגיה, ואף מנהל עסקים. בשלבים הראשונים של חקר איכות החיים נראה היה כי המדד הוא בריאות פיזית אולם בהמשך נראה כי הערכת איכות החיים על פי ממדי הבריאות בלבד אינה משקפת את איכות החיים הכללית

קו העוני מוגדר (בישראל) כרמת ההכנסה השווה ל- 50% מההכנסה הפנויה החציונית  על פי הגישה היחסית, עוני הוא תופעה של מצוקה יחסית, שיש להעריכה בזיקה לרמת החיים הטיפוסית לחברה.  על פי הגישה הסובייקטיבית, משפחה נחשבת לענייה אם אין ביכולתה לרכוש סל מוצרים בסיסי שנחשב למינימום הדרוש לקיומה של המשפחה

לגלובליזציה של הכלכלה הישראלית השלכות על אופיין השונה והמתהווה של שתי הערים החשובות בישראל: ירושלים ותל אביב. המנוע הבולט בתהליכי הבידול הללו הוא כלכלי: מועסקים בהי-טק ובעלי מקצועות חופשיים, שאורח חייהם משלב הכנסות גבוהות וצריכה מרובה, מתרכזים במרחבים עירוניים מצומצמים יחסית, שנעשים עד מהרה לבועות של שפע ונהנתנות.

עבודה זו עניינה בהבדלים באיכות החיים ובשיעורי העוני בקרב האוכלוסייה השונות: ת"א, חיפה וירושלים?

ההנחה היא שקיימים פערים משמעותיים בצמיחה הכלכלית בין אזורים שונים בעולם, כאשר התפלגות ההכנסות בין המדינות הפכה במהלך המאה ה-20 לפחות שוויונית מבעבר.

לצורך בדיקת הסוגיה חולקה העבודה לשלושה חלקים:

1. חלק ראשון כלל הגדרות ומאפיינים של המושגים עוני ואיכות חיים.
2. חלק שני הציג את הולדתן של ערי עולם והשפעתן על הקיטוב החברתי והכלכלי בין אזורים גאוגרפיים שונים.
3. חלק שלישי הציג את ההבדלים בשיעור העוני ובאיכות החיים בקרב אוכלוסיות הערים השונות: ת"א, חיפה וירושלים.