אחת התופעות המשמעותיות ביותר בהיסטוריה של היהודית המודרנית הוא ללא ספק ההצלחה המדהימה של התנועה החסידית בניצחון ושמירה על מספר גדול של חסידים.

העבודה הנוכחית בחנה מהם הגורמים לשגשוג תנועת חב"ד לאחר פטירתו של מנהיגם האחרון.

תנועת החסידות התפתחה במהירות יחסית ויש הסבורים כי במותו של הבעל שם טוב (שלעתים קרובות עדיין נחשב למייסד התנועה) בשנת 1760, המעגל שלו מנה לא יותר מכמה עשרות חסידים, אך בשנת 1820, הפכה תנועת החסידים לתנועה דומיננטית בחברה היהודית במזרח אירופה, בעיקר אוקראינה .הסברים רבים ושונים קמו להצלחה זו: החסידות נתפסת כתנועה של התעוררות ורפורמה דתיות, תנועת מחאה חברתית ומאבק מעמדי, תנועת מחשבה מיסטית יהודית מובחרת. כל החוקרים מסכימים כי החדשנות של החסידות העיקרית – וגורם מרכזי בהצלחתה- הייתה יצירת דמותו של הצדיק: מנהיג רוחני כריזמטי שפועל כמתווך בין האדם ואלוהים, ומספק תשובות לכל הבעיות, בין אם הם רוחניות ובין אם לא

העבודה הנוכחית בחנה מהם הגורמים לשגשוג תנועת חב"ד לאחר פטירתו של מנהיגם האחרון באמצעות ספרות מחקרית הסוקרת את תולדות התנועה החסידית בכללותה, מאפייניה, מנהיגיה התפשטותה בעולם וכוח הצלחתה. כמו כן, נדונה ספרות בנושא תנועת חב"ד וביכולתה לסחוף אחריה מאמינים רבים גם לאחר פטירתו של מנהיגה האחרון.

ממצאי הספרות העלו כי בשל העובדה שהחסידות נתפסה כתנועה של התעוררות ורפורמה דתיות, תנועת מחאה חברתית ומאבק מעמדי, תנועת מחשבה מיסטית יהודית מובחרת ויצרה דמותו של הצדיק הסוחף את מאמיניו, היא משגשגת נכון להיום. תנועת חב"ד באופן ספציפי ממשיכה את פעילותה האינטנסיבית הקוראת להגעתו של המשיח, לגאולה, לקרוב לבבות וכך משרישה עצמה בקרב מאמינים רבים.