חיזוי פשיטת רגל של חברות הוא תחום פופולרי במחקר מאז סוף 1960. תחום מחקר זה הסתמך בעיקר על צעדים חשבונאיים כגון רווחיות, תזרים מזומנים ויחסי המינוף כמשתנים מנבאים.

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בנושא הגורמים לפשיטת הרגל.

משברים קשורים בזיקה חזקה לתרבות הארגונית ואף הלאומית. משברים אומנם שכיחים אך ברי מניעה וניתנים לתיקון.

בתחילה מי שעסק בדעיכה, בשפל ובצמצומים היו כלכלנים חשבונאיים שהדגישו את התופעות באמצעות מודלים סטטיסטיים מסוגים שונים הכוללים טכניקות חיזוי, תיאורים גראפיים ומתמטיים של תהליך הסתבכות, פירמה במשבר וההשפעות כלכליות על שכיחותם של כישלונות עסקיים.

ניהול ארגונים במשבר הוא נושא בעל חשיבות קרדינלית ויש להבחין בינו לבין ניהול ארגונים בעת רגיעה. איכות הניהול נדרשת להימדד לא רק כאשר המשק צומח, מנהל טוב ייבחן דווקא בעת מיתון כלכלי ממושך, המחייב יישום מיומנויות ניהוליות ייחודיות, כמו קבלת החלטות בתנאי עסקה משברית, זיהוי חולשות מבניות פנימיות, איסוף, סינון, קליטה ועיבוד של מידע עסקי, גמישות ביישום אסטרטגיות חדישות, בקרת משוב, קבלת אחריות, צמצומים מבוקרים ועוד.

שפל ארגוני נתפס כשלב, לא תמיד הכרחי, במעגל החיים של ארגונים. כושר ההישרדות של ארגונים נגזר על פי חוקי האקולוגיה הארגונית בעיקר בשל תופעת החבות לקוטן או החבות לגיל צעיר- משמעות הדבר היא שארגונים צעירים וקטנים פגיעים יותר מארגונים בוגרים וגדולים.