הרווחים, הקרויים לעיתים "השורה התחתונה" או "הרווח הנקי", הם אחד הפריטים החשובים בדוחות הכספיים. למעשה, הערך התיאורטי של חברה הוא הערך הנוכחי של הרווחים העתידיים שלה.
סקירת ספרות זו בוחנת את סוגיית ניהול רווחים בחברות ציבוריות, הקשר שלה לשיטת התגמול של המנהלים והדרכים לפקח עליה.
אחד המניעים הבולטים לניהול רווחים מתייחסים לעובדה כי בעלי מניות עשויים להקטין את הסיכון שלהם באמצעות פיזור תיק ניירות הערך שבבעלותם. לעומתם, מנהלים משקיעים את הונם האנושי במקום העבודה, ומבחינה זו השקעתם אינה מפוזרת.
ניהול רווחים לא חייב להתקשר ל"החלקת רווחים", ייתכן מצב שבו למנהלים יש אינטרס להציג תנודתיות גדולה יותר, למשל כאשר למנהלים חלק גדול ממניות החברה.
ניהול רווחים גם לא חייב להיות בלתי חוקי, מנהלי חברות משתמשים בשיקול דעת שלהם להציג את התוצאות הכלליות של הפירמה בצורה היושבת עם האינטרס שלהם.
האמונה שניהול רווחים מונע משיקולי שוק הון היא נפוצה. מחקרים מעטים, עם זאת, תעדו קשר ישיר בין משתנים הקשורים לערכי מניות ומדדים לניהול רווחים והעלו כי ניהול רווחים משפיע על ערכי מניות, בין אם מדובר בפעולה אופורטוניסטית על ידי מנהלים או פעולה שננקטה על פי האינטרסים של בעלי המניות.
תמריצים ומניעים לניהול רווחים
השיטות לניהול רווחים
הגורמים לניהול רווחים