המונח "ילודה" מתייחס למספר התינוקות שנולדו בתקופה נתונה בהשוואה לסך כל האוכלוסייה. על פי מגדיר איכות הסביבה תוחלת חיים היא מספר שנות חיים הצפויות לאדם, מחושב על-פי נתונים סטטיסטיים.

סקירת ספרות הבוחנת את הגורמים לניבוי פריון נשים בעולם, כלומר האם תהליך הגלובליזציה, רמת ההשכלה, שוויון מגדרי, שיעור תעסוקת נשים, עיסוק האישה, שכיחות מניעת הריון, שיעור העוני במדינה ושיעור תמותת תינוקות משפיעים על מידת פריון הנשים בעולם.

פוסי ילודה מושפעים מגורמים שונים שחלקם גורמים תרבותיים אשר קשים לזיהוי ולכימות. ההסברים השונים שהוצעו בספרות לירידת שיעור הילדה בעולם קשורים בצורה זו או אחרת בעלייה ברמת החיים, שכן ממצאים אמפיריים מוכיחים כי קיים קשר שלילי מובהק בין הכנסה והשכלה לבין שיעור הילודה.

כמות הילדים בבית אב הינו משתנה כלכלי, כאשר כמות הילדים בבית אב הינו נתון אשר נעשה תוך החלטתם של ההורים ונעשה בהכרה ותכנון אשר משקפים את העדפתם בהתאם לתקציבם ולעלות המחייה.

מחקרים אמפיריים רבים בחנו את הקשר שבין מדיניות הממשלה לעידוד הילודה לבין פריון הילודה במדינות המתועשות. מרביתם מצאו קשר חיובי ומובהק בין השניים אך יש טוענים שקשר זה נובע מהשפעת המדינות על עיתוי הלידות בעוד ההשפעה ארוכת הטווח זניח.

עיתוי הפוריות של האישה, כלומר התזמון בו בוחרת האישה להפוך לאימא, הנו בהתאם  לקריירה שלה, כלומר קריירה מפחיתה פריון וילודה.

קיימות ראיות אמפיריות לקשר בין תמותת תינוקות וילדים לבין פוריות, כלומר נמצא השפעה חיובית של תמותת תינוקות על פריון. הקשר הסיבתי מעלה כי גם פריון מוגבר מוביל לתמותת תינוקות.

בחינת משתנים דמוגרפיים העלתה כי רמת דתיות משפיעה על פריון, כאשר הפריון הגבוה ביותר בסך הכל בארצות הברית הא השיעור הגבוה ביותר של האוכלוסייה המזוהה עם הכנסייה.