אלימות בין בני זוג היא סוגיה ציבורית מרכזית שמניעתה הפכה ליעד עבור קובעי מדיניות, אנשי מקצוע בתחום הרפואה והבריאות וכן חוקרים. מניעת אלימות בין בני זוג אינטימיים (IPV) היא בראש סדר העדיפויות, כאשר המאמצים מופנים במיוחד להפחתת מספר הנשים שנרצחות על ידי בן זוגן.

העבודה הנוכחית תבחן מהם הגורמים לכך שנשים שחוות אלימות נשארות בזוגיות אלימה.

אלימות כלפי נשים כוללת כל פעולה של אלימות מגדרית המביאה, או עשויה לגרום לנזק או סבל פיזי, מיני, או פסיכולוגי לנשים, כולל איומים על מעשים כאלה, כפייה או שלילת חירות שרירותית, בין אם מתרחשים בחיים הציבוריים או הפרטיים

נשים נשארות במערכות יחסים פוגעניות ממספר סיבות,  האחת היא  כי נשים רבות מטילות את האשמה בעצמן, השנייה היא מחויבות למתעלל. המחויבות הראשונית למערכת יחסים עשויה לגרום לאישה להתעלם ו / או להפחית מהסימנים הראשונים להתעללות, ובהמשך היא עשויה להישאר בקשר עם התעללות מתמשכת בשל המחויבות הראשונית שלה לקשר.

סיבה שלישית היא עקביות במערכת היחסים, כאשר נשים עשויות להנציח את התהליך ולהסביר מדוע יש נשים שבוחרות להחזיק מעמד מחדש במערכות יחסים פוגעניות, למרות שהן יודעות שזה לא בריא.

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת ספרות אשר תדון אלימות בין בני זוג – הגדרות ומאפיינים, גורמים וסוגי טיפולים ובגורמים לכך שנשים שחוות אלימות נשארות בזוגיות אלימה.

המחקר הנוכחי יושם בשיטת מחקר איכותני, בו בוצעו ראיונות מובנים. שיטה זו אפשרה לבחון לעומק ולהאיר על חוויות נשים שהיו במערכות יחסים אלימות. מטרת מחקר זה הוא לתאר את נקודות המבט של נשים אלו ולהבין את המניעים שלהן. שיטה זו מאפשרת לבחון מחדש הנחות נורמטיביות, לבחון תובנות והתנהגויות של הנחקרות ולשמש כבסיס לשינוי פעילות ומדיניות הקשורה לחינוך והתמודדות עם אלימות.

במחקר זה נלקחו נתונים מ -6 ראיונות עם נשים אימהות, שהיו קורבנות אלימות על ידי בני זוגן. המשתתפות גויסו באמצעות פורומים ספציפיים לאלימות ולקבוצות צ'אט, ובאמצעות ארגונים לאלימות במשפחה בפריסה ארצית.