החקיקה הקיימת הכוללת את חוק עובדים זרים, התשנ"א- 1991 וחוק העובדים הזרים שהתקבל בשנת 2000 ביקשו לעגן את זכויותיהם של העובדים הזרים כמו : משכורת מינימום , ביטוח רפואי ביטוח לאומי ,תשלום בגין עבודה בשעות נוספות, חופשה שנתית ,יום מנוחה שבועי, תשלום דמי נסיעה ודמי הבראה לתשלום פיצויי פיטורים, העמדת גופי סיוע (סיוע משפטי , מוקד לסיוע לעובדים זרים , רופאים לזכויות אדם ועוד) .בפועל זכויות אלו נאכפות.
העבודה הנוכחית תבחן מהם הגורמים לכישלון אכיפת החוק
במהלך שנות ה-90 וליתר דיוק בין השנים 1993-1997 , החלה מגמת עלייה בכניסתם של עובדים זרים לישראל. העובדים הזרים הובאו כמענה זמני למחסור בכוח אדם בענפים שונים.
במקביל לעלייה בכנסתם של העובדים הזרים שנכנסו לישראל בהיתר, לא גושה תכנית לטיפול בסוגיית העובדים הזרים. גם המערכת החוקית לא הייתה ערוכה לטיפול בכניסת גל העובדים הזרים לישראל. מהגרי העבודה המגיעים לישראל מכונים "עובדים זרים" והם מופנים לעבודות בעלות יוקרה נמוכה אשר אינה מצריכה הכשרה מיוחדת.
לאור העובדה כי סוגיית עובדים הזרים וזכויותיהם לא הוסדרה לאורך השנים, נוצר מצב בו עובדים זרים רבים מקופחים, מופלים ולא זוכים לזכויות בסיסיות. מדינת ישראל כמדינה המצטיירת כמדינה הומנית מוצאת עצמה בדיון ציבורי ממושך אשר נוגד את ערכיה ההומניים.
הבדיקה נערכה באמצעות מחקר כמותי אשר כלל הפצת שאלון עמדות ביחס לגורמי כישלון אכיפת החוק. אוכלוסיית מחקר: הם עובדים ברשות ההגירה.
איסוף נתוני המחקר נעשה באמצעות טופס שאלון דמוגרפי ושאלון מובנה למדידת משתני המחקר. ממצאי השאלונים הם הבסיס למשתני המחקר הנוכחי . השאלונים באים למדוד ולאפיין את תפיסת התפקוד של אנשי האכיפה והערכת יעילות המערכת.
- השאלון הדמוגרפי
- שאלון הערכת תפקוד אנשי אכיפת חוקי העבודה
- שאלון הערכת יעילות מערכת האכיפה
1. מבוא
2. סקירת ספרות
2.1 עובדים זרים: נתונים כלליים
2.2 זכויות מהגרי העבודה בשוק העבודה
2.3 העסקת מהגרי העבודה הקיימת בישראל
3. שיטה
3.1 אוכלוסיית המחקר
3.2 שיטת דגימה
3.3 כלי המחקר
3.4 הליך המחקר (אופן העברת השאלונים)
3.5 שיטת הניתוח
4. ממצאים
5. דיון
6. סיכום ומסקנות
7. ביבליוגרפיה
8. נספחים