תקציבי המשרדים הממשלתיים הוא תקציב תשומות, תקציב המאופיין בפירוט רב ולכן פוגע ביכולת הראיה הכוללת,בהתמקדות ובגמישות הניהול. תקציב זה מתמקד בתשומות כספיות לשכר או לפרויקטים ואין הוא מספק מידע על תכניות, תוצאות, תפוקות, ביצועיות או הישגים. במסגרת כזאת בלתי אפשרי להעריך את אפקטיביות ויעילות התכנית התקציבית.

העבודה הנוכחית עוסקת בגורמים המשפיעים על תקציב החינוך – כאשר נבחנת השאלה האם תקציב החינוך מנבא את התמ"ג וכן את גידול האוכלוסין במדינה

מימון הפעילות הבית ספרית נעשה בעיקר על ידי משרד החינוך ובמקרים רבים על ידי הרשות המקומית וגורמים נוספים. תקציב החינוך הוא סכום אשר נקבע בעבור החינוך הקדם יסודי, יסודי, על יסודי, תיכוני וגבוה .כמו כן, שיעור המימון הציבורי שונה גם בין שלבי החינוך השונים, כשהוא גדול יותר בחינוך היסודי והעל-יסודי, מסגרות הנכללות בחוק חינוך חובה חינם, ונמוך יותר בחינוך הקדם יסודי ובחינוך העל-תיכוני.

סקירת התפתחות תקציב החינוך מעלה כי מאז קום המדינה, ידעה מערכת החינוך בישראל סדרה של שינויים משמעותיים: התרחבות החינוך המקצועי בשנות החמישים, הארכת חינוך חובה מעבר לגיל 14, ביטול הסקר, שינוי מבנה בבתי-הספר היסודי והעל יסודי והנהגת חטיבת-הביניים בסוף שנות השישים, חוק חינוך תיכון חינם ושינוי מבנה הלימודים בחטיבה העליונה בסוף שנות השבעים, פתיחה הדרגתית של אזורי רישום ובחירה בחינוך בשנות התשעים.

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הגורמים המשפיעים על תקציב החינוך.

הבדיקה כללה תצפיות של נתונים שנתיים אשר הציגו את השינויים בתקציב הממשלה לחינוך , שינוי התוצר המקומי הגולמי וכן בשינוים בקצב גידול האוכלוסייה וקצב שיעור גידול אוכלוסיית התלמידים במערכת החינוך הפורמאלית בישראל.

ממצאי הספרות המחקרית (בניגוד לבדיקה האמפירית) מצאה כי קיים קשר בין ההוצאה לחינוך לבין גידול האוכלוסין , למשל, נמצא כי עלייה בשיעור הקשישים קשורה לירידה משמעותית בהוצאות חינוך לכל ילד.
כמו כן, נמצא קשר בין הוצאות הממשלה ותקציב הממשלה ובכלל זה תקציב החינוך משפיע על הצמיחה והתמ"ג.