חוזי השכר של מנהלים נועדו להניע מנהל לקבל עליו את התפקיד, לפצות אותו בגין מאמציו הניהוליים וכן לתת לו תמריץ לפעול לטובת המשקיעים, כפי שמתחייב מתפקידו, במקום לפעול לטובתו האישית

סקירת ספרות זו עניינה בבחינת הגורמים המשפיעים על שכר המנהלים

כיצד נקבעים תשלומי השכר של המנכ"ל, מיהם הגורמים הקובעים את גובה תשלומי השכר, מהם המרכיבים הנכללים בחבילה זו.  קיימות מספר דרכים להבין את בניית גובה שכר המנכ"ל, כל דרך הינה ביחס לגורם אחר.

דרך אחת היא באמצעות ועדת תגמולים:   חוזי השכר של המנכ"לים ככלל נקבעים בתהליך של משא ומתן בין המנכ"ל המיועד ועורך דינו לבין ועדת התגמולים שמונתה ע"י דירקטוריון החברה

דרך שנייה באמצעות בעלי המניות: במסגרת חוזה העסקה סטנדרטי מתחייב המנכ"ל להקדיש את מאמציו לטובת בעלי המניות ותמורת זאת הוא זכאי לשכר הוגן. השאלה המרכזית הנשאלת היא כיצד נקבע השכר ? התיאוריה השלטת בקרב החוקרים היא ששכר המנהלים נקבע באמצעות "חוזים אופטימאליים", שמטרתם היא לפתור את דילמת הסוכן (דילמת הסוכן בהקשר לתפקיד המנכ"ל היא בעצם בעיית ניגוד אינטרסים בין המנכ"ל לבעלי החברה).

דרך שלישית היא  באמצעות חוזים "אופטימליים": חוזה שכר אופטימאלי אמור לכלול תמריצים שונים שמטרתם לזהות את תרומתו של המנהל לחברה, לתגמלו בהתאם ולמנוע ממנו להסתמך על שיקולים זרים בתהליך קבלת ההחלטות. עם זאת, קמות לא אחת הסתייגויות בנוגע לשימוש ב"חוזים אופטימליים" בבניית שכר המנהלים הבכירים.

כמו כן, דירקטור בחברה זוכה לשכר לא מבוטל ולהטבות אחרות כגון פרסום, מוניטין, הכרה, קשרים חברתיים, וגישה לבעלי השררה. זאת ועוד, מינוי הדירקטורים מושפע ישירות על ידי ההנהלה, ובעיקר על ידי המנכ"ל. לכן נדיר למצוא מקרה בו דירקטור מתמנה לתפקידו בניגוד לדעת ההנהלה.