משנות התשעים הגיעו למדינת ישראל מאות אלפי עובדים זרים (או "מהגרי עבודה"), בעיקר לענפי הבניין, החקלאות והסיעוד. לתופעה זו השלכות בולטות הן על שוק העבודה בישראל והן על המרקם החברתי במדינה.

סקירת ספרות זו בוחנת את הגורמים המשפיעים על מתן היתרי עבודה לעובדים זרים בישראל

הספרות העוסקת בהשלכות הכלכליות של כניסת עובדים זרים מעלה ברובה כי עובדים לא מיומנים מקומיים נפגעים על ידי העסקת עובדים זרים בשל ירידה בשכר שלהם והעלייה בשיעור של אבטלה. מנגד מגזר אחר של האוכלוסייה, הם המעסיקים, נהנה מבחינה כלכלית ומההטבות מהרווח הנסתר שנצבר בהעסקת עובדים זרים.

הודות ליכולתם של המעסיקים לקבל שירותים זולים יותר הניתנים על ידי הזרים. העלייה באי שוויון בחלוקת ההכנסות מעמיק את הפער החברתי כלכלי במדינה ומהווה פצצת זמן חברתית.

מחקרים מראים בבירור כי כניסת העובדים הזרים הביאה לפגיעה משמעותית בתנאי העסקתם של עובדים זרים, למקרים של ניצול בשל יחסי הכוחות לא שוויוניים שנהנו מעסיקים הישראליים וכן לעלייה בשיעור האבטלה. כתוצאה מכך, אוכלוסיות חלשות : עובדים זרים וכן עובדים בלתי מקצועיים זו מתקשים לממש את הזכויות שלהם , נחשפים לסיכון של ניצול וההפרה הפוטנציאלית של זכויות יסוד לאבטלה ועוני.

הספרות הגורסת כי כניסתם של עובדים זרים, דחקה הצידה את העובדים המקומיים, יצרה אבטלה רבה יותר, הובילה לירידה בשכר ובאופן טבעי לירידה בתוצר.