אם יכולת ההשתכרות של משפחה חד-הורית מוגבלת למפרנס אחד, מה שמעמיד אותה לרוב ברמת הכנסה נמוכה יותר מזו הקיימת בתא משפחתי בעל שני הורים עובדים, בקרב אימהות חד-הוריות פרנסת המשפחה נמצאת בנחיתות גדולה אף יותר בגלל שכרן של נשים נמוך מזה של הגברים באופן כללי.

מטרתה של העובדה הנוכחית הנה לבחון את הגורמים המשפיעים על היקף התעסוקה הנאמד במספר שעות עבודה שבועיות בקרב אימהות חד-הוריות.

המבנה המשפחתי החד הורי הפך פופולארי בעשורים האחרונים, כאשר גם בישראל עלה שיעור המשפחות החד הוריות באופן משמעותי החל משנות ה-70 וכלה בשנות ה-2000. המבנה המשפחתי החד הורי הנפוץ הינו כאמור אם חד הורית + ילד. הבעייתיות העולה ממבנה משפחתי זה הנו יכולת הקיום, היות ומדובר במפרנס יחיד או ליתר דיוק מפרנסת יחידה. אפלייתה של האישה בשוק העבודה בבחינת התנאים והשכר במסגרת העבודה הנה ידועה ומהווה סוגיה בפני עצמה, אך לנוכח העובדה כי מדובר במפרנסת יחידה הבעיה מתעצמת.

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון מהם הגורמים המשפיעים על היקף התעסוקה הנאמד במספר שעות עבודה שבועיות בקרב אימהות חד-הוריות.

הבדיקה כללה ניתוח רגרסיה ליניארית מרובה כאשר המשתנה התלוי היה מספר שעות העבודה השבועיות של האם החד הורית, המשתנה הבלתי תלוי: ההכנסה החודשית של האישה מכל מקורות התעסוקה ומשתני בקרה: גיל האם, גודל משק הבית, עולה חדשה ממדינות חבר העמים, ארץ לידה, לאום והשכלה. המדגם הקיף 307 משתתפות נשים חד הוריות

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי
כי רמת השכר של הנשים חד הוריות ויתר מאפייני הרקע של האישה מסבירים כ 41% משונות היקף שיעור התעסוקה שלה באופן מובהק. כלומר, נמצא כי מספר שעות העבודה הושפעו באופן חיובי מהשכר החודשי, כאשר ככל שהשכר גבוה יותר, מספר שעות העבודה רב יותר. נמצא גם כי אימהות חד הוריות ממוצע של מדינות חבר העמים עובדות מספר שעות רב יותר וקשר שלילי בין מספר שעות העבודה לבין גיל האישה ורמת השכלתה.