עבודת סמינריון העוסקת בגורמים אשר הובילו לשינוי מדיניותו של חאפז אסד כלפי ארגון החיזבאללה בין השנים 1986 – 2000.
תנועת החיזבאללה אשר הוקמה בשנת 1982, ממשיכה לעמוד על סדר היום 24 שנים מאז נוסדה, בעקבות מלחמת לבנון. עם סילוקו של אש"פ מבירות באותה השנה ניצבה ישראל מול תנועה שיעית חזקה ושורשית וארגון גרילה וטירור שהוקם על מנת להשיג מטרות שמדינות ערב נכשלו בהשגתן. תנועת החיזבאללה נתמכה בעבר ונתמכת כיום על ידי שתי שחקניות מרכזיות בעולם הערבי – אסלאמי : איראן וסוריה. בעבודה זו נתמקד בסוריה או לית דיוק בסוריה של חאפז אל אסד, שכן עלייתו של אסד לשלטון סימנה תקופה חדש בתולדותיה של סוריה. אסד הפך את סוריה למעצמה אזורית אשר למשך 30 שנה שמרה על יציבותה הפוליטית ובנוסף הצליח לשלוט ולהשפיע ללא עוררין על לבנון, כמדינת חסות סורית ועל חיזבאללה, כארגון שיעי הפועל בשיטחה.
עבודה זו תעסוק הגורמים אשר הובילו לשינוי מדיניותו של חאפז אסד כלפי ארגון החיזבאללה בין השנים 1986 – 2000.
החל משנת 1985 , עם יציאת ישראל מלבנון, כללי המשחק השתנו, כאשר אסד השכיל להבין את כוחו של ארגון החיזבאללה במאבק כנגד ישראל ואכן לאורך שנות כהונתו ועד למותו, פעל בחזיתות השונות על מנת לאפשר את פעילות הארגון ומימוש האינטרסים הסורים.
ואכן החל מאמצע שנות ה-80 היגיע אסד לאחת מפסגות הקריירה הפוליטית שלו על פי דעת הקהל האזורית הבינלאומית. הסיבות להצלחתו היו הישענותו של השלטון בהנהגת אסד על בני העדה העלאווית, בני עדתו של הנשיא אסד. בידי בני עדתו הייתה ועודנה השליטה על הצבא וביטחון. הסיבה השנייה לרציפות השלטונית הייתה אופיו האלים והדיקטטורי אשר אפיין את משטרו אסד. משטרו של אסד היה גם משטר משפחתי, בשל התפקידים המרכזיים אשר מילאו בני משפחתו של אסד במערכת השלטונית הסורי ולראיה בנו בשאר , נשיא סוריה הנוכחי, ממשיך דרכו. המשטר בראשות אסד התבסס על קבוצת נאמנים ומקורבים של אסד במשך תקופת כהונתו . קבוצה זו ניהלה עבורו את ענייניה השוטפים של סוריה והפגינה כלפיו נאמנות, מחויבות ולכידות פנימית. המשטר הסורי אותו כונן אסד נותר על כנו כמעט ללא שינוי. הקואליציה של אסד שיקפה את מרבית מניינו של הציבור הסורי ובו חברו יחד מגזרים שהיו דחויים מזה שנות דור בחברה הסורית ובראשם בני העדה העלאווית. אסד דאג עם עלייתו לשלטון לפיוס וקירוב בין המגזרים אשר ביטאו הסתייגות עוינת כנגד המשטר וניסה לשלבם במערכת הפוליטית והכלכלית הסורית. במקביל פעל להשגת לגיטימציה לבני עדתו העלאווית. מערכת נוספת שהוקמה על מנת להעניק כוח ולגיטימציה לשלטונו של אסד הייתה בדמותם של ארגונים עממיים שונים כגון: התאחדות העובדים, התאחדות האיכרים וכולי.
השליטה והיציבות אשר הנחיל אסד בסוריה במשך 30 שנה אפשרה לו להפעיל מדיניות חוץ נטולת לחצים ומהמורות למען מימוש האינטרסים הסורים בדמותו של ארגון החיזבאללה.
עבודה זו תסקור את הגורמים שהשפיעו על מדיניותו של אסד כלפי ארגון החיזבאללה, החל משנת 1986 ועד למותו בשנת 2000, ובכלל זה תעסוק בשלי המעורבות הסורית בלבנון, בטקטיקה שניהל אסד עם אירן, גורמים לבנוניים, סוריים ועוד על מנת לאפשר את פעילותה של החיזבאללה ושמירה על בטחונה של סוריה. במסגרת העבודה הנוכחית תוצג ספרות מקצועית אשר נכתבה, בין השאר על ידי זיסר ואולמרט אשר כתבו רבות על אסד כמנהיג, על אישיותו ועל סוריה והיבטיה השונים.
מבוא
1. אסד והמעורבות בלבנון
2. ארגון החיזבאללה – רקע ומאפיינים
3. הגורמים לשינוי במדיניותו של אסד כלפי החיזבאללה
המאבק בין אמל לחיזבאללה
ציר איראן, דמשק, בירות
החיכוך בין סוריה העלאווית לחיזבאללה השיעית
החשש מפריצת מלחמה בין סוריה לישראל
4. הערכת פועלו של אסד
סיכום
ביבליוגרפיה