מוצר הלוואי של הקולוניאליזם והוא האלימות והטרור של עמים מדוכאים, חברות מדוכאות אשר נשלטו תחת קולוניאליזם .
סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בגורמים אשר הובילו ללאומיותן של המדינות הצפון אפריקניות: מרוקו, אלגיר ותוניס.
התנועה הלאומית המרוקנית פעלה בעיקר במרכזים עירוניים ועמדו בראש התנועה צעירים, ברובם מפאס, בני מעמד בינוני. צעירים אלו היו קרובים בהשקפותיהם לרפורמיזם האסלאמי ופחות להשקפות מערביות.
ההתארגנות הפוליטית החלה בשנת 1930, בעקבות התסיסה שפרצה לאחר הט'היר הברברי. עלאל אל פאסי עמד בראש חבורת צעירים מפאס וראה בחדירה הקולוניאלית כפגיעה בערכי האסלאם. לטענתו החברה המקומית מנוונת ויש להחיותה על מנת שזו תתפכח ותפעל למען עצמאותה וסילוק השלטון הקולוניאלי המזיק.
ב-1920 הוקמה בתוניסיה מפלגת "דסתור" (מפלגת החוקה). חברי המפלגה היו בחלקם בני דור שני אשר צמח בתוניסיה לאחר הקמת השלטון הקולוניאלי הצרפתי וקיבלו חינוך צרפתי וכן הושפעו מהצהרותיו של וילסון בדבר זכויותיהם של לאומים להגדרה עצמית. כמו כן, רובם השתייכו לזרם הרפורמיסטי באסלאם. מאבקם היה פוליטי דתי והם ביקשו לשלול את חוקיות משטר החסות והנהגת רפורמות שונות לאור המצב הקולוניאלי. בשלב זה טרם דובר על עצמאותה של תוניסיה. המפלגה זכתה לתהודה רבה בקרב החברה המקומית וצברה תמיכה עממית. המפלגה התמסדה ומצעה החברתי הפך לשמרני למדי וכתוצאה מכך איבדה המפלגה הרבה מכוח משיכתה.
1. הגורמים אשר הובילו ללאומיותן של המדינות הצפון אפריקניות: מרוקו, אלגי'ר ותוניס
2.לאומיות - הגדרה
3. ההתעוררות הלאומיות כתגובה למצב הקולוניאלי
4.דת האסלאם כחלק מהלאומיות הצפון האפריקנית
5.המלוכה העלווית במרוקו והשפעתה על הלאומיות המרוקנית
6. המאבק הצבאי ללאומיות
7.התנועות הלאומיות
התנועה הלאומית במרוקו
התנועה הלאומית בתוניסיה
התנועה הלאומית באלג'יריה
8.ביבליוגרפיה