תנועת החיזבאללה אשר הוקמה בשנת 1982, ממשיכה לעמוד על סדר היום של מדינת ישרל מאז נוסדה, בעקבות מלחמת לבנון.

עבודת סמינריון הבוחנת את הגורמים אשר הובילו להתקרבות חפאז אסד לארגון החיזבאללה בין השנים 1986-2000 ?

עם סילוקו של אש"פ מבירות באותה השנה ניצבה ישראל מול תנועה שיעית חזקה ושורשית וארגון גרילה וטרור שהוקם על מנת להשיג מטרות שמדינות ערב נכשלו בהשגתן. תנועת החיזבאללה נתמכה בעבר ונתמכת כיום על ידי שתי שחקניות מרכזיות בעולם הערבי – אסלאמי: איראן וסוריה.

ובכן, החל משנת 1985, עם יציאת ישראל מלבנון, כללי המשחק השתנו, כאשר אסד השכיל להבין את כוחו של ארגון החיזבאללה במאבק כנגד ישראל ואכן לאורך שנות כהונתו ועד למותו, פעל בחזיתות השונות על מנת לאפשר את פעילות הארגון ומימוש האינטרסים הסורים.

עבודה זו מתמקדת בסוריה או ליתר דיוק בסוריה של חאפז אל אסד, שכן עלייתו של אסד לשלטון סימנה תקופה חדש בתולדותיה של סוריה. אסד הפך את סוריה למעצמה אזורית אשר למשך 30 שנה שמרה על יציבותה הפוליטית ובנוסף הצליח לשלוט ולהשפיע ללא עוררין על לבנון, כמדינת חסות סורית ועל חיזבאללה, כארגון שיעי הפועל בשטחה.

עבודה זו סוקרת את הגורמים שהשפיעו על מדיניותו של אסד כלפי ארגון החיזבאללה, החל משנת 1986 ועד למותו בשנת 2000, ובכלל זה דנה במעורבות הסורית בלבנון, בטקטיקה שניהל אסד עם אירן, גורמים לבנוניים, סוריים ועוד על מנת לאפשר את פעילותה של החיזבאללה ושמירה על בטחונה של סוריה.

במסגרת העבודה הנוכחית תוצג ספרות מקצועית אשר נכתבה, בין השאר על ידי זיסר ואולמרט אשר כתבו רבות על אסד כמנהיג, על אישיותו ועל סוריה והיבטיה השונים.