"מיזם משותף הוא ישות חוקית ועצמאית המייצגת בעלות משותפת על שני ארגונים הורים או יותר, שבו ההנהלה הראשית של לפחות אחד מארגוני ההורים נמצאת מחוץ למדינה שבה פועל המיזם.

במסגרת עבודה זו נסקרים מאמרים ומחקרים שנערכו בנושא ומאובחן הקשר בין השוני התרבותי לבין השותפים למיזם הבינלאומי וכן גורמים נוספים לבין יכולת הישרדותם של המיזמים המשותפים

קיימות שלוש גישות המסבירות את המניעים והבחירה במיזם משותף: גישה אחת נובעת מתיאורית עלויות העסקה הגורסת כי חברות בוחרות לנהל את קשריהן העסקיים על פי קריטריון של צמצום סכום עלויות הייצור והעסקה.  כלומר חברה עשויה לבחור לייצר מרכיב שהעלויות הפנימית שלו גבוהות מאלה שהציעו ספקים חיצוניים, כאשר עלויות העסקה הצפויות מההתקשרות עם הספק החיצוני  גבוהות יותר מהחיסכון בייצור.

מאפייניו המיוחדים של המיזם המשותף הבין-לאומי, המוקם לטווח זמן ארוך ונמצא בבעלותם של מספר ארגונים הורים שרמת המחויבות ורמת המעורבות שלהם בו גדולות יותר מאשר בסוגים חליפיים של התקשרויות בין-לאומיות (זיכיונות, הרשאות, או חוזים), מקנים יתרונות על פני אפשרויות אלה בהשגת מספר יעדים חשובים.

שפה, אם כן מהווה מרכיב חיוני ביותר עבור החברות הרב לאומיות ומנהליה ומסייעות שהמסרים המועברים בין שלוחותיה של החברה הרב לאומית יהיו ברורים ומובנים.

התרבות מורכבת גם ממערכות של ערכים ועמדות, כאשר מערכת ערכים של חברה או קבוצת אנשים כוללת את תפיסותיה הבסיסיות ביחס לטוב ולרע, לנכון וללא נכון וכדומה. הערכים משפיעים על העמדות בנושאים שונים וביניהם על סגנון הניהול , מאפייני שוק הצרכנים ושוק העבודה באזורים השונים בהם פועלת החברה הרב לאומית.

המרחב הוא בעל משמעות, כלומר  היכן יושב המנהל בחברה אמריקאית, חדר פינתי גדול, אל מול מנהל יפני היושב עם העובדים שלה.  הזמן אינו לינארי בכל המדינות, ותרבויות שונות נבדלות אחת מרעותה בהתייחסותן לזמן כמו כן לכול תרבות נימוסים הליכות או סמלים המאפיינים אותה .