למרות הגידול המתמיד בנפח ובאיכות של השתתפות נשים בספורט במאה האחרונה, נשים ספורטאיות לא מיוצגות באופן זהה לספורטאים הגברים בכל הפלטפורמות של התקשורת.

העבודה הנוכחית בוחנת את הבדלי המגדר בסיקור של ספורט.

ניתן לראות כי ספורט נשים, זוכה לנפח נמוך של תשומת לב תקשורתית, מוקד נרטיבי, בולטות של מיקום או תזמון. סיקור נשים גם זוכה גם בבחירות לשוניות ויזואליות נבדלות מסיקור גברים בענף הספורט .ייצוגן של נשים הוא לרוב מופלה וסטראוטיפי, עד כדי התעלמות ואי סיקור כלל. ואכן מחקרי תקשורת מדגישים כי קיימים ליקויים בייצוג התקשורתי של נשים ספורטאיות או נשים בענף הספורט, אשר לרוב נעדרות מהתקשורת המקומית. כלומר נשים ספורטאיות כמעט ואינן מצויות באור הזרקורים, אלה נדחקות לפינה מבחינה תקשורתית. כמו כן התקשורת נוטה להציג את הנשים באופן מוטה ולעיתים באמצעות סטראוטיפית שליליים.

עבודה זו בוחנת את תפקידה של התקשורת בבניית עמדות כלפי ותפיסות של ספורט נשים, כאשר שאלות המחקר בחנו מהם ההבדלים בין תרבויות שונות בסיקור של ספורט ? כיצד בא לידי ביטוי חלקן של עיתונאיות בסיקור של ספורט ? ו-כיצד בא לידי ביטוי הדימוי של נשים בסיקור התקשורתי ?

נעשה שימוש בניתוח תוכן כדי לקבוע את מספר המאמרים הכתובים והמתארים את כתבי הספורט –נשים וגברים במאמרים באינטרנט ובעיתון ביחס לטורניר הטניס של גברים לטורניר נשים. ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי התקשורת אינה מקצה למיעוט מקום ראוי במדיה התקשורתית בהקשר לכך ולנושא המחקר הנוכחי הדן בסיקור נשים בתקשורת, המדיה מגלמת את האפליה נגד נשים, אפליה הנעוצה בתרבות היסטורית פיאודלית, פטריארכלית אשר מאמינה כי נשים אינן משתוות לגברים בפוליטיקה, כלכלה, תרבות ועוד. האפליה המגדרית מושרשת בחברה והיא אחת הסיבות החשובות לחולשתו של השיח הנשי בתקשורת.