שביעות רצון מהחיים מוגדרת כ"אופן בו הפרט תופס את חייו, והיא מושפעת מתפיסות עולם ערכיות ותרבותיות".
מחקר זה בחן את הבדלים בשביעות הרצון מהחיים בין תושבים לחברי קיבוץ
בחברה הישראלית קיימת חברה המייצגת במידה מסוימת מערכת תרבותית היא החברה הקיבוצית. החברה הקיבוצית , כמערכת תרבותי נבדלת ממערכות תרבותיות אחרות, כאשר מקובל לראות בכל מערכת תרבותית מסגרת בסיסית וקבועה למבנהו הקוגניטיבי של הפרט, מערכת זו משפיעה על התנהגותו ועמדותיו, על הנעתו לפעילות, לעבודה וליחסים חברתיים. ערכי המערכת התרבותית הנם בסיסיים ביותר בבחינת משך הזמן בו הפרט מחזיק בהן.
יחד עם זאת, במהלך השנים חלו התפתחויות מרחיקות לכת במסגרת הקיבוץ וכן עם התחלפות הדורות בחברה הקיבוצית, הסתמנו מספר שינויים רחבים במבנה ובתרבות הקיבוצית, כאשר השינויים המרכזיים הנו השינוי הדמוגראפי בו החלו קיבוצים להפשיר שטחים חקלאיים לבנייה וקליטת משפחות חדשות.
השאלה המחקרית נבחנה בקרב מדגם אשר כלל 6 מרואיינים: 3 חברי קיבוץ ו-3 תושבים
כלי המחקר היה ראיון מובנה, אשר כלל 10 שאלות אשר חולקו כדלהלן:שאלות 1- 5 : שאלות אישיות; שאלה 6: יתרונות וחסרונות השירותים בקיבוץ ;שאלות 7-8 : אינטראקציה בין תושבים לחברי קיבוץ ו-שאלות 9-10 : המשך החיים בקיבוץ
המחקר הורכב משלושה חלקים עיקריים:
- חלק ראשון הוא סקירת ספרות מקצועית בנושא הקמת הקיבות, התרופפות האידיאולוגיה הקיבוצית, השינויים באורח החיים הקיבוצי ובשביעות הרצון הכללית מהחיים.
- החלק השני הוא החלק המחקרי אשר יכלול הצגת השיטה והניתוח וכן ממצאי הראיונות.
- החלק השלישי הוא דיון וסיכום ממצאי המחקרי.
תקציר
מבוא
1. רקע תאורטי
1.1 הקמת הקיבוץ
1.2 התרופפות האידיאולוגיה הקיבוצית
1.3 הרכב האוכלוסייה בקיבוצים: שינויים, התפתחויות ורמת חיים
1.4 שביעות רצון מהחיים
2. מתודולוגיה
2.1 שיטת המחקר-מחקר איכותני
2.2 אוכלוסיית המחקר
2.2.1 מאפייני הנבדקים
2.3 כלי המחקר
2.4 שלבי המחקר
2.5 שיטת ניתוח
3. הצגת הממצאים
4. דיון וסיכום
5. ביבליוגרפיה
6. נספחים-ראיונות