המושג מגדר מתייחס לתפקיד חברתי של הפרט במסגרת תרבותית נתונה. בשונה מההבדל המיני כשלעצמו, הזהות המגדרית היא בבחינת הגדרה בהתאם לציפיות חברתיות. במילים אחרות, להיות "גבר" או להיות "אישה" הוא נושא בעל משמעות מעבר למין – הצורה החברתית של המיניות.

העבודה הנוכחית תעסוק בהבדלים בסטריאוטיפים עדתיים ומגדריים בין שני ספרי הילדים: הנסיכה חכמולוגה לעומת סינדרלה.

המחקר בתחום המגדר הדגיש תכונות נשיות לעומת תכונות גבריות הכוללים רציונליות, אסרטיביות, הצלחה, לעומת תכונות האישה הכוללות כניעות, שטחיות וכדומה. הגברים הוצגו כעובדים, אנשי עסקים והנשים בין כותלי הבית. ככלל נמצא כי הגברים מופיעים יותר מנשים המוגבלות לתחומי העיסוק שלהן. נשים הוצגו שוב ושוב וכנחותות ולא משמעותית.

ספור סינדרלה, הנו ספור עממי ידוע המדגים את הניידות מהקצה האחד הגבוה של החברה, אל הקצה הנמוך של החברה. ניידות זו מלווה בקשיים, שחווה הגיבורה, חיי העוני, השפלות, ניצול, "המשרתת" של המשפחה. הנסיך מציל אותה מייסוריה.

הנסיכה חכמולוגה לעומת סינדרלה חיה בעושר ואושר בטירה המלכותית. היא איננה משרתת ועושה ככל העולה על רוחה.

העבודה הנוכחית עסקה בהבדל בסטריאוטיפים עדתיים ומגדריים בין שני ספרי הילדים: הנסיכה חכמולוגה לעומת סינדרלה.

הבדיקה האמפירית כללה ניתוח תוכן כמותי של שני ספרי הילדים. כמו כן, עבודה זו מחדשת בהיותה בוחנת מעבר להיבט המגדרי, את היבט העדתי בתחום ספרות הילדים.

ממצאי הבדיקה העלו בין היתר כי בסיפור "סינדרלה" מתוארת הגיבורה בכל התיאורים כדמות יפה וטובת לב. תיאורים המתייחסים למוטיב היופי כדומיננטי ומשמעותי . לעומת זאת, בסיפור "הנסיכה חוכמולוגה", התיאורים עוסקים בעיקר באופייה המתריס והעצמאי שבועט במוסכמות והסטנדרטיים החברתיים. ההתמקדות התיאורית בחיצוניות הנשים מעלה הבדל דומיננטי בין שני הסיפורים, בעוד שבסיפור הנסיכה חוכמולוגה לא נמצא אף תיאור העוסק בחיצוניותה של האישה, אצל סינדרלה המצב שונה בתכלית.