הספורט הוא בעל הקשר מאוד ייחודי למספר מאפיינים בלתי-רגילים אשר יחד פועלים ויוצרים את אופיו המיוחד. ראשית, הפעולה מכוונת לעבר מטרה שהיא הניצחון. שנית, גם למטרה וגם לפעולות המותרות (כגון כדרור בכדורסל או כדורגל) אין שום ערך או משמעות מיוחדים מלבד ההקשר הספורטיבי.

סקירה זו מטרתה הצגה, הגדרה ואפיון של שני מושגים: פעילות גופנית וספורט

הספרות הדנה בפעילות גופנית וחשיבותה  מעלה כי  פעילות גופנית עוזרת להתמודד עם מצבי לחץ, חרדה, מתח ודיכאון. אנשים הנוהגים לבצע פעילות גופנית, אנשים פעילים מבחינה פיזית, הנם בעלי סיכוי קטן יותר להיות בדיכאון בהשוואה לאלה שאינם פעילים. פעילות גופנית מובנית יכולה להפחית את רמת החרדה והדיכאון, להגביר את רמת איכות החיים, האושר ושביעות הרצון.

כמו כן,  פעילות גופנית מובילה להסחה מטרדות היומיום, מנתקת, תורמת  לאגירת כוחות חדשים. השתתפות בחוגי ספורט למיניהם גם מסיחה את דעת המתאמן ולכן התחושה המדווחת לאחר פעילות גופנית היא רוגע ותחושת רווחה.  זאת ועוד, פעילות גופנית משחררת סרוטונין ומאפשרת ליצור תחושת הרפיה. שחרורו של הסרוטונין בעת פעילות גופנית פירושה היכולת להביא את הגוף למצב רגיעה בצורה יעילה יותר וחיובית יותר.

השורשים של אירועי הספורט המרכזיים,  נעוצים במשחקים האולימפיים של יוון העתיקה.

התחרות שולבה במרקם החיים של ערי המדינה היוונית, כאשר במסגרת התחרות הופיעה מקהלה, בהפקות דרמטיים וכן משחקים הקשורים לספורט אתלטי. היוונים ראו בספורט התחרותי, הקרבה עצמית, אימון ומשמעת נפשית .