סקירת הספרות הנוכחית בוחנת את ההבדלים בהתייחסות המורה כלפי תלמידים לעומת כלפי תלמידות בכיתה.
האפליה במערכת החינוך מתחילה כבר בחינוך הקדם היסודי כאשר על פי אברהמי-עינת, מסגרת החינוך הקדם יסודית מפגישה ילדים בני גילאים שונים משני המינים בעלי רקע שונה ותורמת לחינוכם, לקידומם וליצירת קשרים ביניהם, אך בתוך כל זאת מסתתרים מסרים סמויים המחנכים לתפקידים מגדריים, שכן מוסדות החינוך והמוסדות האמונים עליהם לפיקוח, שתפקידם להכין את הילדים לקראת מפגש עם סביבה חברתית רחבה יותר, עוסקים גם בהדגשת הבדלים מגדריים. ואכן מחקרים שנערכו בתחום זה בישראל מצביעים על קיומה של תפיסה סטראוטיפית כללית בהתייחס לדמויות של זכרים ונקבות הן בתודעת התלמידים, הן בספרי הלימוד ובתכניות לימודים בישראל. כלומר ניתן להצביע בבירור על קיומם של סטראוטיפים מינניים בדבר נחיתותה של האישה ביחס לגבר לגבי כישוריה ומעמדה החברתי והאישי. סטראוטיפים מיניים, על פי מחקרים שנעשו בארץ בשנים האחרונות, מופיעים בעיקר בספרי לימוד החל בגיל הרך, עבור ליסודי וכלה בתיכון ובנוסף בספרי ילדים. למשל, ניתן לראות הבדלים בין המינים בתחום עיסוקיהם והסטטוס שלהם בספרי לימוד למתמטיקה וחשבון. מחקרים אחרים גורסים כי הסטראוטיפים מופיעים באיורים, תמונות ואופני תיאור אחרים. כמו כן, מחקרים שנעשו בעשור האחרון בארצות המערב ובישראל מדגישים את העובדת שבנים ובנות אינם נחשפים להזדמנויות שוות בבית-הספר, אינם זוכים לאותן התייחסות, השקעה והערכה מצד מורים, יועצים, מפקחים ומנהלים. ההשלכות לכך הן הבדלים בין המינים בלימודי המתמטיקה.