כל קבוצה תלויה באיכות התקשורת בין מרכיביה לשם הישרדותה מהקבוצה הקטנה ביותר הכוללת צמד אובים ועד לציוויליזציה כולה. טיב הקומוניקציה בין החברים לקבוצה הוא האחראי על קיומה ההמשכי של אותה הקבוצה.
עבודת המחקר הנוכחית בוחנת את ההבדלים בדרך התקשורת, ווירטואלית (טוקבקים) לעומת פנים מול פנים.
איכות התקשורת מושתת על קיומו של שיח והידברות בין הצדדים, הכולל קשב , האזנה , התבטאות והעלאת נושאים . על מנת שיש יצליח עליו לכלול מס' רב של משתתפים, סובלנות לדעות והשקפות שונות והבנה מוסכמת על הבנתן ומשמעותן של מילים.
קהילות וירטואליות הן למעשה, סוג חדש יחסית של קהילות שהתפתח בשנים האחרונות המתגברות על הצורך בקרבה גיאוגרפית. עם היווצרותם של קשרים חברתיים אמיתיים והדוקים ללא היכרות מוקדמת החברים בקהילה נהנים מתמיכה הדדית, אוזן קשבת, מקור למידע ולסולידריות.
הטוקבק מתקיים במרחב המקוון כולו והוא למעשה שולח תגובות שונות ולעיתים תגובות פוגעניות
מחקרים שבחנו אינטראקציות של עזרה נפשית המתנהלות באינטרנט גילו שיש בהן מאפיינים ייחודיים המבדילים בינן לבין אינטראקציות המתנהלות פנים אל פנים או בטלפון, כאשר הממצאים לגבי תהליך התקשורת הצביעו על רמה גבוהה של ביטוי רגשות וחשיפה אישית בהשוואה לתקשורת של פנים אל פנים
מחקר זה בחן את ההבדלים בדרך התקשורת, ווירטואלית לעומת פנים מול פנים בבחינת אופן הביטוי.
השאלה המחקרית נבחנה בקרב 40 נבדקים ומתוכם 30 גברים ו-10 נשים, בני 25.55 בממוצע. כמו כן, המדגם כלל ברובו רווקים. מרבית הנחקרים נמצאו כבעלי השכלה תיכונית.
כלי המחקר היה השאלון אשר נחלק לשלושה חלקים:
חלק א- תדירות השימוש בתקשורת וירטואלית לעומת תקשורת פנים מול פנים
חלק ב- בדיקת עמדות הנחקר כלפי סגנונות ההתבטאות בטוקבקים/פורומים שיח פנים מול פנים וכולי.
חלק ג- שאלון דמוגרפי- מין, גיל, מצב משפחתי והשכלה.
ממצאי המחקר העלו כי קיים שימוש ברשת האינטרנט הכולל שיחות עבודה ושיחות אישיות באמצעות דואר אלקטרוני ומסנגר ומעט טוקבקים, לשון בוטה תורמת לשיח האינטרנטי ולא מופיעה במידה זהה בשיח פנים מול פנים ולכן קיים הבדל באופן הביטוי בשיח אינטרנטי לעומת שיח פנים מול פנים, השיח הבוטה במסגרת האינטרנט מקובל, אך אין נטייה רבה להצטרף לשיח בוטה באינטרנט ואנונימיות, זמינות, תפוצה ועלות זולה מהווים את יתרונותיו המרכזיים של השיח האינטרנטי על פני השיח המסורתי.
1. מבוא
2. סקירת ספרות
2.1 השיח הציבורי – סקירה
2.2 רשת האינטרנט
2.3 תקשורת וירטואלית/דיגיטלית
2.4 רשתות חברתיות
2.5 הפורומים
2.6 טוקבק – הגדרה ומאפיינים
2.7 אפקט הסרת העכבות
3. השיטה
3.1 שיטת המחקר
3.2 כלי המחקר
4. ממצאים
4.1 סטטיסטיקה תיאורית - מאפייני אוכלוסיית המדגם
4.2 ממצאים
5. דיון וסיכום
6. ביבליוגרפיה
7. נספחים
7.1 SPSS
7.2 שאלון המחקר