בני האדם שונים אחד  מהשני כאשר כל אדם מפתח אישיות הייחודית לו, אמונות, עמדות ורגשות במהלך חייו. התיאורטיקן הנס אייזנק שפיתח את מבנה האישיות על פי חמשת ממדי האישיות מציג את ממד המופנמות – מוחצנות כממד מרכזי המאפיין את אישיות האדם.

מחקר זה יבחן את הבדלים בבריאותן הנפשית החיובית של נשים המתגוררות בקיבוץ מופרט לבין נשים המתגוררות בקיבוץ לא מופרט.

אופטימיות מוגדרת כנטייה של אדם לצפות לחיים טובים ולרגשות חיוביים. לעומת זאת הפסימיות הנה נטייה לצפות לתוצאות שליליות , לרגשות שלילים  ולנברוטיות

אופטימיסטים  צפויים להיות בעלי  תגובות רגשיות חיוביות , הם נוטים בטוחים בעצמם ועקשנים במידה מסוימת. הם מחפשים דרכים ואסטרטגיות על מנת לקדם  עצמם ולא נמנעים או נסוגים לאחור .  צפוי מתבגרים אופטימיים גם היו בעל  תכונות  סגילות חיוביות. ויונעו אחר מטרותיהם.

מחקר זה בחן את הבדלים בבריאותן הנפשית החיובית של נשים המתגוררות בקיבוץ מופרט לבין נשים המתגוררות בקיבוץ לא מופרט.

המדגם כלל 60 נחקרות, 30 נשים מקיבוץ מופרט ו-30 נשים מקיבוץ לא מופרט. כלי המחקר היה שאלון דיווח עצמי אשר הועבר לנחקרות.

במסגרת המחקר נבדקו שתי ההשערות: ההשערה הראשונה טענה כי לתהליך ההפרטה השפעה על הבריאות הנפשית החיובית הכללית, כלומר בקיבוץ בו בוצעה הפרטה יימצא שלנחקרות בריאות נפשית חיובית כללית גבוהה יותר מאשר קבוצת הנשים החיות בקיבוצים שלא הופרטו (קבוצת הביקורת). וההשערה השנייה טענה כי לתהליך ההפרטה השפעה על כל אחד מממדי המשתנה "בריאות נפשית חיובית": קבלה עצמית, שליטה סביבתית, מטרה בחיים, יחסים חיוביים עם האחר, גדילה אישית ואוטונומיה בקבלת החלטות, כלומר בקיבוץ בו בוצעה הפרטה יימצא שלנחקרות בריאות נפשית חיובית בכל אחד מהממדים הנידונים יותר מאשר קבוצת הנשים החיות בקיבוצים שלא הופרטו (קבוצת הביקורת).