התנהגות מינית בחברה האנושית היא נושא של נורמות מוסריות, כללי התנהגות ומיתוסים, המשתנים בהתאם לתקופה, למקום ולזמן. בדרך כלל, התנהגות מינית המתפרשת כמפרה את הנורמות ההתנהגותיות שנתקבלו ע"י החברה, זוכה לתגובות חברתיות המסתמכות על חוקים המאפשרים את הענשת המפרים.

עבודת סמינריון זו בוחנת את מערכת הקשרים בין מידת השייכות לקיבוץ, כקהילה סגורה, תפיסת מידת לקיחת אחריות של הקיבוץ והתמיכה בקורבן ותפיסת מידת האשמה של קורבן האונס.

הקהילה הקיבוצית בנתה את תפישת העולם האידיאולוגי שלה על הנחת השוויוניות בין חבריה. זוהי קהילה בה הנרטיב החברתי מבוסס על מונחים כדוגמת רעות, חברות, ערבות הדדית, שוויון בין גברים ונשים וערך כבוד האדם באשר הוא אדם.

כאשר עבירה  כאונס מתרחשת בקהילה סגורה כקיבוץ הופכת עבירת האונס למכשיר רב עוצמה המערער את עליונותו הערכית והמוסרית של הקיבוץ.

התנהגות פלילית כדוגמת אונס נתפסת בחברה הקיבוצית לאורך כל שנות קיומה כהתנהגות בלתי אפשרית ולכן גם לא היה שום צורך במיסוד מנגנונים שילחמו בהתנהגות מסוג זה.

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את מערכת הקשרים בין מידת השייכות לקיבוץ, כקהילה סגורה, תפיסת מידת לקיחת אחריות של הקיבוץ והתמיכה בקורבן ותפיסת מידת האשמה של קורבן האונס.

השאלה המחקרית נבחנה בקרב 57 נחקרים, נשים וגברים כאחד, בני גיל ממוצע העומד על 37 שנים.

כלי המחקר בו נעשה שימוש היה שאלון אשר נחלק ל-4 חלקים: שאלון פרטים דמוגרפיים; שאלון תפיסת שייכות; שאלון תפיסת אשמה של קורבן אונס ושאלון עמדת הקיבוץ כלפי מקרה האונס.

במסגרת המחקר נבדקו 3 השערות מחקר כדלהלן:

• השערה ראשונה-יימצא קשר בין תפיסת מידת השייכות לקהילה בקיבוץ לתפיסת מידת לקיחת אחריות של הקיבוץ והתמיכה בקורבן.
• השערה שנייה-יימצא קשר בין תפיסת מידת השייכות לקהילה בקיבוץ לתפיסת מידת האשמה של קורבן האונס.
• השערה שלישית-יימצא קשר בין תפיסת מידת לקיחת אחריות של הקיבוץ והתמיכה בקורבן לתפיסת מידת האשמה של קורבן האונס.

המסקנה העיקרית העולה מהמחקר היא שקיים קשר בין מידת השייכות לקהילה בקיבוץ לתפיסת מידת לקיחת אחריות של הקיבוץ והתמיכה בקורבן. כלומר ככל שהנחקר מרגיש שייך יותר, הוא גם סבור כי על הקיבוץ לתמוך בקורבן ולקחת אחריות על מקרה האונס.
אור ממצאי המחקר הוצגו המלצות למחקרי המשך.