הזר הוא רומן של הסופר הצרפתי אלברט קאמי. הנושא והשקפת העולם שלו מצוטטים לעתים קרובות כדוגמא לפילוסופיית קאמי של האבסורד והאקזיסטנציאליזם. הדמות הראשית היא מורסו, אלגירי צרפתי .
העבודה הנוכחית בוחנת את הארגון האמנותי ברומן "הזר"
הארגון האמנותי ברומן "הזר" מאת "אלבר קאמי" עושה שימוש באמצעים אומנותיים שונים על מנת להדגיש ולהבליט את הזרות של המספר, צעיר מנותק רגשית, אדם שחי באלגיריה הצרפתית המושבה מתישהו בין שתי מלחמות העולם.
מרסו, הוא אדם החי חיים מנוכרים מסביבתו .מורסו הוא גם אלגיראי צרפתי, אשר לומד על מותה של אמו במברק. אדישותו של מורו למוות אמו ממחישה ניתוק רגשי מסביבתו. מורסו הוא גם אדם אמיתי, מדבר את דעתו ללא התייחסות לאחרים. הוא נחשב זר לחברה בשל אדישותו. מורסו הורג גבר ערבי בצרפת אלגיר, שהיה מעורב בסכסוך עם חבר. הוא נידון למוות. הסיפור מחולק לשני חלקים, המציגים את תפיסתו הראשונה של מורסטו על הנראטיב לפני ואחרי הרצח, בהתאמה.
ההזרה באה לידי ביטוי בדמויות מוזרות המקיפות את הגיבור, בהתייחסות הגיבור לפרטים בלתי חשובים, בחוסר היגיון בין אירועים של הוא מציין, בהתייחסותו לחיים מהצד, כמחזה קומי נלעג, התייחסות אירונית לחברה ונציגיה, שימוש במילים/צמדי מילים שאינם מבטאים את הדברים כפי שהם, אדישות מוקצנת, אי הבעת רגשות, חוסר חמלה, מוזרותו למול החברה וצביעותה (אנלוגיה).
הרומן "הזר", נחשב במידה רבה לאבסורד ולא לרומן אקזיסטנציאליסטי, אך קאמי בספרו "הזר" מתייחס לאמונתו בניכור האדם מאדם אחר, כחלק מקיומו של עולם בלתי-מבוסס, לא מוסרי וחסר אלוהים.
1. מבוא
1.1 רקע אומנותי בספרות
1.2 הפילוסופיה האקזיסטנציאיסטית
1.3 האבסורד
1.4 שאלת המחקר
2. המספר וההזרה
3. עיצובן של הדמויות כמבליטות ארגון אמנותי
4. סיכום
5. רשימת מקורות