האנטישמיות הרומנית הנה ארוכת יומין, כאשר לאורך תקופה של מאה שנה האמין העם רומני כי סילוק היהודי פירושו לעלות על דרך המלך את העם הרומני. האנטישמיות הייתה מנת חלקם של האיכרים, של הכמורה הנוצרים ואף של האינטלקטואליים והאליטה הרומנית.

מטרתה של העבודה הנוכחית הנה לבחון כיצד השפיע "משמר הברזל", היא התנועה הפשיסטית הרומנית על ההקצנה האנטישמית ועל יהודי רדארץ בתקופת השואה.

ההיסטוריה של יהודי רומניה מלמדת כי במהלך השנים שבין 1930 ו 1940 חלקים גדולים של האוכלוסייה הרומנית התמודד עם האנטישמיות של תנועות אנטישמיות ובראשן "משמר הברזל" ולאחר מכן בין אם השתתף ובין אם הסכים בשתיקה לפשעים הרצחניים שבוצעו על ידי משטר אנטונסקו נגד היהודים.

כמו כן, מפתיע כי הסמל הרוחני של רומניה, הוא מירצה אליאדה , שזכה לשבחים בינלאומיים ללימודיו הרוחניים על דתות מזרח, ביסס את המצע האידיאולוגי של הימין הקיצוני ברומניה וכי כמרים שונים שיתפו פעולה עם השמדתו של העם היהודי.

ובכן למעלה מ- 100 שנים האנטישמיות שררה ברומניה, תוך שילובם של המנהיגים הפוליטיים והתרבותיים המכובדים ביותר במדינה. והם אלו שקנו לגיטימציה לממשל, לעם ולתנועת משמר הברזל בפעילותה הרצחנית כנגד יהודי רומניה.

העבודה הנוכחית, מטרתה לבחון כיצד השפיע "משמר הברזל", היא התנועה הפשיסטית הרומנית על ההקצנה האנטישמית ועל יהודי רדארץ בתקופת השואה.

הבדיקה נערכה באמצעות דיון על ביהודי רדארץ בתקופת השואה, תקופת של המלך קרול.

בדיקת הספרות אודות תולדות הקהילה היהודית ברדאוץ, העלתה בין היתר כיצד האנטישמיות הרומנית ובראשה תנועת משמר הברזל, הצליחו להכחיד כמעט עד היסוד את הקהילה היהודית ברדאוץ. העיר אשר זוהתה כעיר יהודית תוססת, עיר מאורגנת להפליא עם מוסדות ממשל, שירותים ושירותי דת הפכה לעיר של מצבות בית-קברות. יהודי רדאוץ, לא הצליחו לקורא את "הכתובת על הקיר" ואפשרו לרומנים לבזוז, להשפיל, לענות ולרצוח קהילה שלמה. כיום העיר רדאוץ קיימת, אך צביונה השתנה לחלוטין, כלומר הזהות היהודית הרוחנית והפיסית ניטלה ממנה במלחמת העולם השנייה.