המונח 'אנטישמיות' מתייחס לתנועות לאומניות קיצוניות באירופה, שלא קיבלו את היהודים כאזרחים שווים ולא הכירו בהם כשייכים למדינות בהן חיו.

מטרתה של העבודה הנוכחית הנה  לבחון את  האנטישמיות בגרמניה כפי שהיא באה לידי ביטוי ברעיונותיו של היטלר.

ייחודה של האנטישמיות לאורך ההיסטוריה הוא המימד של שנאת-יתר, ואף שנאת-חינם. שנאת-יתר זו באה לידי ביטוי בדעות הקדומות הקשורות ביהודים המציגות את היהודי כיצור מוזר, מסוכן ואף שטני, אשר צריך לעורך חשד, רתיעה וסלידה

האנטישמיות החלה במאה השלישית לפני הספירה, דרך האנטישמיות הנוצרית בעת העתיקה ובימי הביניים ועד למאתיים השנים האחרונות, בעידן המודרני. האנטישמיות לא השתנתה במהותה בהשפעת האידאולוגיות החילוניות והמשיכה להיות מונח הייצג את השנאה ליהודי.

כבר בראשית ימי הביניים האומה הגרמנית, הצטיינה באכזריותה המיוחדת בפרשת יחסיה כלפי היהודים. המפלגה הנאצית שעלייתה התחילה כבר בשנות העשרים של המאה הקודמת הצליחה לרכז סביבה מיליונים אוהדים ולהעביר השלטון בידיה, וכרכה מלכתחילה גזענות, לאומנות ואנטישמיות פראית לדבר שלם.

החיבור  "מיין קאמף" נכתב על ידי היטלר בתקופת שהייתו בכלא לנדסברג ,1924. החלק השני נכתב ב-1926.  החיבור  מציג את הרעיונות האנטישמיים של היטלר הכוללים את  המאבק האנטי-יהודי ואת הבולשביזם המזוהה עם היהודים, כלומר הנאציזם האשים את היהודים בהשתלטות על ברית המועצות  ועל כי המפלגה הקומוניסטית מורכבת מיהודים.

החלק הראשון מציג את תפיסתו של היטלר , תוך הצגת המונחים עם וגזע, כלומר ההסטוריה האנושים כוללם מאבקים בין עמים וגזעים , קיים שוני בין אותם  גזעים אנושיים וכן קיימים גזעים עליונים לעומת גזעים נחותים.

היבט נוסף שמופיע במיין קאמף הוא ה'אינטרנציונאליזם היהודי' כלומר רעיונות יהודיים בינלאומיים. לטענת היטלר היהודים נוטים לתמוך במשטר דמוקרטי, פרלמנטר וסוציאליסטי היהדות  מזוהה עם המרקסיזם ולכן גם מסוכנת.