עבודת סמינריון הבוחנת האם תופעת ה"מתריעים בשער" פוגעת במוניטין החברה ?

אחת הדילמות הנפוצות בעולם העסקים עוסקת בשאלה אתית – מוסרית הנוגעת לדיווח או אי דיווח של העובד, אודות התנהלות בלתי תקינה בארגון .
שאלה זו עוסקת בדילמה המוסרית המצויה בפני העובד: האם לדווח, או לחלופין להתעלם ולשתף פעולה עם הארגון? שאלת הדיווח מותחת את הקו בין הפרט לבין הכלל, בין ה"אני" לבין החברה. היא משרטטת מתחם אשר בו מניחים את הפרט ורווחתו לעומת החברה ורווחתה.

שאלה זו רלוונטית לאור העובדה כי מחדלים וליקויים בארגונים יותר ויותר נשמעים בכותרות (למשל, רמאות, השחתה, ופעולות לא מוסריות אחרות בארגונים), בד בבד קיימת תדירות גבוהה יותר לדיווחים על אותם הליקויים על ידי החברים בארגון (למשל, על ידי עובדים, חברי הנהלה או רואי חשבון פנימיים ). האנשים הללו לעתים קרובות מדווחים על ליקויים ומהווים סכנה עבור הארגון בו הם עובדים וכן מסכנים עצמם בשל אובדן עבודה , הורדה בדרגה, הרעת תנאי העבודה, רצח אופי, גינוי ועוד.
על פי מחקרו של Rufus, החל משנת 1991 90% מהמתריעים בשער איבדו את מקום עבודתם או ירדו במכסת שעות העבודה, 26% נזקקו לעזרה נפשית, 15% התגרשו , 10% שקלו התאבדות ו8% ירדו מנכסיהם. במחקר אחר נמצא כי 69% מהמתריעים איבדו את מקום עבודתם או אולצו לצאת לפנסיה. על אף האמור תלונות ודיווחים של מתריעים בשער התרבו ביותר מ200% בין השנים 1999-2003.
לאור מגמת העלייה ובריבוי תלונות של המתריעים בשער עולות מחד שאלות אתיות ומוסריות וכן מאידך עולות שאלות הדנות בעתידה הכלכלי של החברה, בערך החברה, בתדמיתה ובמוניטין שלה.

עבודה זו תבחן האם תופעת ה"מתריעים בשער" פוגעת במוניטין החברה ?

לצורך בחינת הסוגיה אציג תחילה את תופעת המתריעים בשער ומאפיינה, אסקור את מאפייני המתריעים, את דימוי המתריעים בעייני עצמם ובעייני סביבתם וכן אדון בסוגיה האתית הנובעת מהתופעה. בחלק זה אתבסס על ספרות מקצועית בנדון.
בחלק השני לעבודה זו, אבחן מהו מוניטין של חברה, האם ההתרעה בשער פוגעת במוניטין החברה? ואנסה להגיע לכלל מסקנה התוחמת בחובה שיקולים עסקיים כלליים מחד ומוסריים מאידך.