מספר מחקרים אקדמיים תעדו קשר שלילי בין הוצאות תפעוליות לבין ביצועים, קשר שלילי בין תזרים הקרן וסך הוצאות קרן , קשר שלילי בין גובה דמי ניהול/ עמלות לבין ביצועי הקרן ועוד.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון האם ביכולתו של מנהל הקרן להניב תשואה עודפת על פני המדד ולהניב תשואה עודפת מצטברת על פני המדד.

קרן נאמנות היא סוג של תכנית השקעות המושקעת במניות, אג"ח, או ניירות ערך אחרים. קרנות נאמנות הפכו לאפשרות השקעה אטרקטיבית עבור משקיעים בשל גיוון, יתרון לגודל על ידי הגדלת תשואה והפחתת עלויות, גמישות בקנייה ומכירה, ניהול פעיל על ידי אנשי מקצוע ופטור ממס. אומנם, מיום ליום ההשקעה במניות הופכת למסוכנת יותר, לעומת זאת, השקעה בקרנות נאמנות הופכת יותר רווחית ועם סיכון מופחת.

רוב הקרנות הנאמנות נוצרות ומנוהלות על ידי חברת ניהול קרנות נאמנות שרשומה כיועץ השקעות ברשות לניירות הערך. חברת הניהול יכולה להיות חברה בת של בנק, ברוקר דילר, חברת ביטוח או חברת שירותים פיננסיים המתמחה בניהול קרנות נאמנות .

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון האם ביכולתו של מנהל הקרן להניב תשואה עודפת על פני המדד ולהניב תשואה עודפת מצטברת על פני המדד. המדגם הקיף 30 מקרים של קרנות נאמנות רלוונטיות.

מחקר זה מנתח את ביצועי קרנות נאמנות בהתייחס למנהל הקרן, כלומר שאלת המחקר בחנה האם ביכולתו של מנהל הקרן להניב תשואה עודפת על פני המדד ולהניב תשואה עודפת מצטברת על פני המדד. רציונל המחקר גורס כי הערכת ביצועים של קרנות נאמנות נקשרת לרמת היעילות של מנהלי קרנות ביצירת תשואות טובות יותר בהשוואה לקרנות אינדקס השוק . כלומר, ניהול מקצועי, כישורי המנהל ובחירת המניות משפיעה על ביצועי הקרן באופן חיובי.

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת ספרות אשר דנה בקרנות נאמנות בבחינת חיזוי ביצועים וכן את תרומת מנהל הקרן. המחקר האמפירי בחן באמצעות מדגם קרנות נאמנות האם מנהל הקרן יכול להכות את המדד.