ילדים כוח צרכני משמעותי שכן ילדים בין הגילאים של 4 – 12 מבזבזים מעל $23 מיליארד שנה ומדובר בשוק מטרה נפרד מההורים. כמו כן, לפרסומות השפעה ישירה של  הגירוי בהתנהגות הקנייה ועל פי מחקרים,  ילדים אמריקאיים למשל, הם צרכנים להוטים של תקשורת, וכתוצאה, מכך נחשפים משמעותית לפרסום על בסיס יומי.

העבודה הנוכחית תעסוק בשאלה מרכזית והיא האם פרסום מכוון לילדים הנו מוסרי? 

אחת המטרות הברורות של הפרסום המכוון  לילדים היא להגדיל את ההכרה  אודות המוצר . ההכרה הנה תלוית גיל כאשר, חוקרים התפתחותיים מניחים כי ילדים צעירים בעלי קושי להבחין בין מוצרים וסוגים

הפרסום בסין, למשל החל להראות אותותיו בשנת 1979 ואילך וכי במסגרתו נערכו דיונים ומחקרים בסוגיית הפרסום המכוון לילדים. הצורך במחקרים אלו נבע בשל העובדה כי הפרסום בסין ברובו מכוון לילדים וליתר דיוק ל-100 מיליון ילדים עירוניים בסין,  אוכלוסיית הילדים העירוניות הגדולה בעולם.

לאור האמור, מתעוררות שאלו האם הטלוויזיה ותכניה מותאמים לילדים , כיצד נקבע מה מותר ומה אוסר לצפייה בקרב ילדים? בידי מי האחריות לצפייה תקינה של ילדינו ?

ובכן, ניתן להבין כי הפרסומת אינה מובנת במידה רבה בקרב ילדים , כלומר הבנת המסרים תלוית גילו של הילד וכי לרוב פירוש המסרים על ידיד ציבור הילדים לקוי ובעייתי.

בדיקת הסוגיה המוסרית תבחן על ידי ספרות מקצועית אשר תדון בהיבטים הכלכליים, החוקיים והמוסריים, כמו גם באינטרסים של השחקנים השונים.