מאז קום המדינה, ישראל ידעה מספר מלחמות ואין ספור התקפות טרור ,כאשר תחילתה של אינתיפאדת אלאקצא, אירועי האחד עשר בספטמבר, ריבוי פשעי הטרור וחומרת פגיעתם הציף והעלה שאלות ודיונים רבים כלפי אופן ההתמודדות עמו, בזמן שהנפגעות העיקריות ( ישראל וארה"ב) פועלות בעניין , חלה התעסקות במישור החקיקתי על מנת לישב ולתת לגליות לפעולות ההתמודדות והמניעה.

העבודה הנוכחית עוסקת בשאלת הפגיעה באזרחים למול פגיעה בערכיה הדמוקרטיים המהותיים של המדינה – מקרה "עופרת יצוקה.

מדינת ישראל מאז הקמתה ואף לפני, יודעת פרעות ופעילות חבלנית נגדה, כמשטר דמוקרטי נאור המתיימר להיכלל במשפחת משטרי המדינות הפותחות , מתקדמות וחופשיות , שמה אל מול עינה את ארצות הברית כדוגמת תפארת חופש הפרט, ארץ שומרת זכויות אזרחיה ויושביה.

יחד עם זאת, המציאות והטרור של ימנו מלמד על תפנית על אלמנטים של דמוקרטיה מתגוננות וזאת לשם בטחון אזרחי המדינה, בישראל וכן במדינות נאורות אחרות. ישראל, בהיותה דמוקרטיה מתגוננת, נוטה לעתים לפגוע בזכויות פלסטינים, לצורך בטחון אזרחיה ומנגד התפתחו בישראל זכויות האדם והאזרח.

הרצון לשמור ולהגן על זכויות האזרח ומנגד לשמור על הביטחון הלאומי מעמיד את מדינת ישראל וערכיה כמדינה דמוקרטית בלב המזרח התיכון בקונפליקט מתמיד.

העבודה הנוכחית עסקה בשאלת הפגיעה באזרחים למול פגיעה בערכיה הדמוקרטיים המהותיים של המדינה – מקרה "עופרת יצוקה. כלומר, האם פגיעה בזכויות האדם בשטחים כבושים פוגעת בערכיה דמוקרטיים של מדינת הלאום הכובשת? השערת המחקר טענה כי פגיעה בזכויות האדם בשטחים כבושים פוגעת בערכיה דמוקרטיים של מדינת הלאום הכובשת.

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים וספרות רלוונטית.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי התגובות למבצע עופרת יצוקה חצויות, שכן דעת הקהל הישראלית תמכה בפעילות הצבאית והשלכותיה ואילו האו"ם ודיני המשפט הבינלאומי גינו את המבצע ואת התנהלותה של ישראל.

דו"ח גולדסטון הציג את ישראל כמדינה נקמנית, שלילית, הרומסת זכויות אדם ואזר ואילו העמדה הישראלית הציגה את המבצע הנדון כמבצע אשר נועד להגן על אזרחיה. הפערים בין העמדות עצומים וכמעט ואינם ניתנים לגישור. דעת הקהל העולמית עוינת את ישראל ורואה אותה כשלילית במובן החמור ביותר.