עבודת סמינריון הבוחנת האם ישראל תצטרך לשנות את מדיניות הגרעין כאשר לאיראן יהיה גרעין?
הסוגיה הגרעינית של מדינת ישראל הייתה מאז שנות השישים נושא לדיון כלל עולמי בכלל ובמזרח התיכון בפרט. מאז החליט ראש ממשלת ישראל בשנות החמישים, דוד בן-גוריון, שעל ישראל להחזיק בידה נשק גרעיני שישמש אותה בעת סכנה קיומית, לא חדלו הערבים והעולם כולו לעסוק בשאלה האם ישראל אכן מחזיקה בידיה נשק גרעיני, ואם כן האם הוא מוכן לשימוש ומה הכמויות המצויות בידיה. כמובן שישראל מעולם לא הודתה בכך באופן רשמי והשאלות הללו נותרו עד היום כסוד הכי שמור במדינת ישראל. הנשק הגרעיני וההרתעה הגרעינית שהוא יוצר מרכיבות את האסטרטגיה הגרעינית שביקש בן-גוריון ליצור. המטרה העיקרית הייתה למנוע התקפה כנגד ישראל, להרתיע מפני כל ניסיון להשמיד את מדינת ישראל באמצעות כלי נשק קונבנציונאליים או אחרים. כדי לקדם מטרה זו, חיוני שהתוקף האפשרי יידע על קיומו של כוח הרתעה גרעיני. אבל ישראל לא רצתה להיות מוגדרת כמעצמה גרעינית, לכן מדיניות האטום של ישראל דו-משמעית במכוון: היא לא מודה רשמית בכך שיש ברשותה פצצת אטום, אבל היא רוצה שכולם יידעו שיש לה פצצת אטום. מרדכי וענונו מרגל האטום סיפק את המידע הזה. ייתכן שישראל העדיפה שהמידע הזה יימסר לאויביה באופן בלתי ישיר, מאשר באמצעות גילוי ישיר של עובד מדינה. אבל זה, בפני עצמו, לא פגע בביטחון מדינת ישראל. מיקומו של המתקן היה ידוע, והמידע בדבר תפוקתו של הכור לא עזר בשום צורה למדינה אחרת שתכננה לייצר נשק גרעיני משל עצמה.
הנטייה למלחמה טבועה במערכת המזרח התיכון מאז ומקדם. נטייה זו הועמקה והושרשה באזור עם הקמתה של מדינת ישראל. מצב המלחמה השורר בין ישראל למדינות ערב אופיין כסכסוך מתמשך הרווי במלחמות קיומיות, טרור רצחני, חרם כלכלי והתגוששות דיפלומטית. הטרור הוא איום אסטרטגי על השלום ועל עתידה של מדינת ישראל. קביעה זו נגזרת מן העובדה ש- 3 מתוך 5 המלחמות בין ישראל ומדינות ערב – מלחמת קדש, מלחמת ששת-הימים, ומלחמת שלום הגליל – נגרמו ישירות או בעקיפין כתוצאה מן הטרור הערבי נגד ישראל.
איראן היא מדינת מפתח במזרח התיכון ובמפרץ הפרסי, בעיקר לאחר ההפיכה האסלאמית ובחסותה ועידודה פועל הטרור כנגד מדינת ישראל ואזרחיה. על רקע זה הפך האיום האיראני לסוגיה מרכזית בסוגיה המזרח תיכונית במישור פעולות החבלה והטרור וכן במישור הנשק הלא קונוונציונאלי. איום זה הופך לאיום ממשי בשל העובדה כי איראן מפתחת תכנית גרעין וחותרת לפיתוח נשק גרעיני.
עבודה זו תבחן האם ישראל תצטרך לשנות את מדיניות הגרעין כאשר לאיראן יהיה גרעין?
בחינה זו תיעשה בשלושה נדבכים:
• בחינת מדיניות הגרעין הישראלית מרגע הפעלת תכנית הגרעין ועד היום. בנדבך זה אבחן את השיקולים אשר הנחו את המדיניות הישראלית בנושא.
• בחלק השני לעבודה זו אנתח את תכנית הגרעין האיראנית.
• בחלק השלישי אציג את האופציות המדיניות העומדות בפני ישראל לאור תכנית הגרעין האיראנית העתידית. ולבסוף אציג את האופציה האידאלית לעניות דעתי, תוך ציון חסרונות ויתרונות של כל אופציה.
מבוא
סקירה היסטורית של מדיניות הגרעין הישראלית
ניתוח תוכנית הגרעין האיראנית.
האופציות העומדות בפני ישראל מבחינה מדינית
1. עמימות
2. לתקוף
3. מו"מ - הסכמה - פירוק נשק
4. הסכם עם אמריקה - מטרה גרעינית
5. הגנה נגד טילים
6. גילוי - הרתעה גלויה
השוואה הדגם הבין מעצמתי במלחמה הקרה בין ארה"ב לבריה"מ
7. מהי האופציה המדינית האפקטיבית ביותר ?
סיכום
ביבליוגרפיה