שקר אינו פשוט ההיפך של לומר את האמת, אנו יכולים לדבר בכנות כשאנו חושבים שאנו דוברי אמת ובכל זאת לטעות. כך פתולמיאוס טעה בהצהרתו כי השמש סובבת את הארץ אך הוא לא שיקר הוא האמין בלב שלם שזאת האמת. מכאן אנו למדים כי השקר הוא אינו אמירת שגגה או טעות אלא בכוונה לשקר
מטרת העבודה היא בבחינת השאלה האם חוקרי משטרה נוטים להאמין יותר להיגיון של הסיפור ופחות למידע חיצוני (מידע מודיעיני) כשיש סתירה ביניהם, או שהם מאמינים יותר למידע המודיעיני ופחות להיגיון של גרסת החשוד?
ניתן לתפוס את השקר כפעולת אגרסיה מילולית או סאדיזם. חלק גדלו מן השקרים נובע מן הרצון לשליטה וכוח. ואילו חלק אחר של השקרים נובעים מתוך הנאה שבהכשלת הזולת ובשמחה לאיד, ואילו ישנם שקרים שהם שקרים הממלאים צורך של מילוי משאלות והם אצל ילדים אך מבוגרים המשקרים שקרים אלו מופיעים אצל אנשים החסרים יכולת להתמיד במאמץ הנדרש ליצירת השיגים משל עצמם.
הפרט עוסק באמת ושקר בחיי היום יום. מחקרים מצאו כי אנשים מייחסים לעצמם יכולת גבוהה יותר לשכנע אחרים באמת שלהם ויכולת פחותה להאמין לדברים שאחרים מספרים. ככל שהיכולות קשורות בשקרים, אנשים מייחסים לעצמם הערכת יתר של היכולת לגלות שקרים, בעוד הם מעריכים את יכולותיהם בחסר בכל הנוגע ליכולת לספר שקרים
חוקרי משטרה משוכנעים יתר על המידה באשמת החשוד, וככל שהם בטוחים יותר באשמתו כך הם יפעילו עליו לחצים גדולים יותר להודות. כאשר תהליך הפעלת הלחצים מתחיל מתחזקת המגמה לנמשיך ולהגביר את הלחץ על החשוד. מגמת הגברת הלחצים מוסיפה לאמינות האיומים שהושמעו ומצדיקה בדיעבד את השימוש בלחץ.
מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם חוקרי משטרה נוטים להאמין יותר להיגיון של הסיפור ופחות למידע חיצוני (מידע מודיעיני) כשיש סתירה ביניהם? או שהם מאמינים יותר למידע המודיעיני ופחות להיגיון של גרסת החשוד? הבדיקה נערכה בקרב 80 משתתפים, 40 שוטרים חוקרים ו 40 משתתפים שאינם חוקרי משטרה, גברים ונשים.
מבוא
האם אנשים נוטים להאמין למי שאיתם הם מדברים?
שקרים
למה אנשים משקרים?
כיצד אדם תופס את יכולותיו בגילוי שקרים
כיצד חוקר תופס את יכולותיו בגילוי שקרים
מדוע המחקר הזה קם/ שאלת המחקר
שאלת המחקר
השערות המחקר
שיטת המחקר
אוכלוסיית המחקר
שיטת דגימה
כלי המחקר
הליך המחקר (אופן העברת השאלונים)
שיטת הניתוח
ממצאים
דיון
המלצות למחקרי המשך
ביבליוגרפיה
שאלון פרטים אישיים