עבודה זמנית מתאפיינת באי ביטחון עבודה, שכר נמוך, הגבלים בהתפתחות ובהזדמנויות קידום ומערכות יחסי עבודה יותר חלשות מצוות עובדים קבוע
סקירת ספרות זו בוחנת האם העסקת עובדים דרך חברות כוח אדם מוסרית מבחינת המעסיק ומבחינת המועסק.
מאפיין אחד של עבודה זמנית הנה תחושת התלישות בה העובד חש כלפי הארגון תלישות זו נובעת מפרקי עבודה לא ממושכים בארגון, אי התפתחות בקריירה ושכר זעום עם כי מקרים חדשים מראים עובדים זמניים נלחמים למען הזכויות שלהם
תפיסת "הארגון הפורמאלי" מציגה את הארגון כישות א-מוסרית. ארגון פורמאלי הוא למעשה מסגרת בעלת אופי ביורוקראטי, נטול כול משמעת מוסרית- אנושית, הארגון הפורמאלי הוא ישות נטולת כל משמעות מוסרית – אנושית הוא מעין מכונה לשם השגת מטרות מוגדרות.
חברות חוסכות בעלויות הישירות והעקיפות באמצעות עובדי קבלן. החיסכון בעלויות הישירות מושג באמצעות ביטול הצורך לשלם הטבות ותנאים המגיעים לעובדים ומכאן גם ניתן להבין כי בשוק העבודה האוסטרלי \עובדי קבלן מופלים בבחינת תנאי עבודה והם אינן זכאים לתנאים בדומה לעובדים ישירים על פי חוק.
עבודה זמנית מעוררת מחקר ודיון במדינות מפותחות רבות. מחקר אשר סיפק נתונים עכשוויים על העסקת עובדים זמניים סוכנות בענף המלונאות האוסטרלי, העלה כי העדר רגולציה המסדירה את העבודה הזמנית בתעשייה, מובילה לפגיעה חמורה בתנאי העסקתם של עובדי קבלן
על פי חוקי העבודה, לכל עובד בישראל מגיעות זכויות בסיסיות, המחייבות את המעסיק, כאשר חוקי העבודה הם אלו האוכפים את זכויות העובד המכונית חוקי מגן. חקיקת המגן ברובה בשנות החמישים ושיקפה הסכמה של המדינה, העובדים והמעסיקים.
על מנת להבין את התפתחותה של העבודה הזמנית, יש להבין תחילה את המהלכים החברתיים שהובילו לשינויים במפת התעסוקה המקומית והבינלאומית. ובכן, מגמות גלובאליות וקפיטליסטיות המאפיינות את החברה המודרנית והפוסט מודרנית שינוי את פני החברה, המדינה והתעסוקה , כאשר תפיסת עולמו של הקפיטליזם גורסת שמוסר הוא לא מעניינו, הערך שהוא מטיף לו הוא עשיית כסף, ובגלל עמדה זו הוא משבח את האגואיזם והחומרנות.
העובדים ואחריותם המוסרית
המעסיקים ואחריותם המוסרית
הרגולטור ואחריותו המוסרית
החברה ואחריותה המוסרית
ביבליוגרפיה