תעסוקה זמנית הפכה יותר ויותר לחלק משוק העבודה באיחוד האירופי והמדינות החברות בו. תעסוקה זמנית מתייחסת למשרות בהן אין חוזה העסקה ארוך טווח
עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת האם העסקת עובדים דרך חברות כוח אדם מוסרית מבחינת המעסיק ומבחינת המועסק.
עובד זמני מוגדר כעובד המרוויח גמול כספי מהמעביד לתקופה מוגבלת
תעשיית העבודה הזמנית החלה מתפתחות משנות ה-50-60 באירופה והיא התמקדה בסיפוק פתרון מהיר ומילוי חוסרים של עובדים בארגונים
עבודה זמנית מתאפיינת במספר אלטרנטיבית: שירות עזרה זמני של חברות או סוכנויות, קבלנים עצמאיים או עובדים עצמאיים שמוכרים את השירותים שלהם ישירות לארגון על בסיס פרויקט, חוזים עונתיים.
במהלך50 השנים קבלני כוח אדם משמשים כמתווכים בין עובדים וחברות. קבלני כוח אדם נתפסים כיום כרע הכרחי, שכן קבלני כוח אדם מפחיתים את שיעור האבטלה, מאפשרים עבודה זמנית לעובדים רבים, משפרים את איכות החיים ולעיתים אף דואגים לשכר הוגן, לעבודות איכותיות לתנאים בטוחים יותר, ליחס הומאני לעובדיהם.
השאלה בה תעסוק העבודה הנוכחית, היא: האם העסקת עובדים דרך חברות כוח אדם מוסרית מבחינת המעסיק ומבחינת המועסק, מבחינת הרגולטור ומבחינת החברה ?
בדיקת שאלת המחקר תוצג באמצעות ארבעת הפרקים הבאים:
- העובדים ואחריותם המוסרית: פרק זה יעסוק בעובדים ואחריותם המוסרית ביחס להיותם עובדי קבלן.
- המעסיקים ואחריותם המוסרית: פרק זה יעסוק במעסיקים ואחריותם המוסרית כלפי עובדי קבלן.
- הרגולטור ואחריותו המוסרית: פרק זה יעסוק בחקיקה המסדירה את תנאי העסקתם של עובדי קבלן ויבחן האם החקיקה הקיימת מציגה אחריות מוסרית ביחס לתנאי העסקתם של עובדי קבלן.
- החברה ואחריותה המוסרית: פרק זה יעסוק בחברה בכללה ואחריותה המוסרית כלפי עוול וניצול של עובדים.
מבוא
פרק א: העובדים ואחריותם המוסרית
פרק ב: המעסיקים ואחריותם המוסרית
פרק ג: הרגולטור ואחריותו המוסרית
פרק ד: החברה ואחריותה המוסרית
סיכום
ביבליוגרפיה