סקירת ספרות לעבודת סמינריון הבוחנת את נושא הדימוי העצמי, דימוי הגוף וגוף והקשרו למחול.//דימוי עצמי/
דימוי הגוף /
גוף והקשרו למחול//

העיסוק במחול, מייצר גוף הכשיר לבצע משימות מחוליות, ומעודד הפנמת "תרבות של כאב", שלפיה פציעות וכאבים הם חלק מן ההביטוס של הרקדן.(Williams and Turner, 2005, Roderick, 2006 ; גביעון, 2009 )
מחקר נוסף שנעשה בקרב רקדניות, מצא גם הוא כי רקדניות מסורות ליצירה שלהן ובעלות תשוקה לריקוד שלהן, ומכיוון שסביבת הריקוד קשורה לתרבות של כאב, מצופה מאותן הרקדניות לסבול בשקט.
(Geeves, 1997, Rip, Fortin and Vallerand, 2006)
הצלחתו של המופע המחולי תלויה ביצירת דיאלוג בין הרקדניות לבין הקהל. הדיאלוג, מנקודת מבטה של הרוקדת, מתאפשר באמצעות יצירת גוף המסוגל לבצע מטרות מקצועיות. העצמיות של הרוקדת מתגבשת במהלך המחול, באמצעות תשומת הלב שהיא מקבלת מן הקהל, בעודה מחפשת את מבטו של הצופה. (Foster, 1996, ;גביעון, 2009)

********************************************************************** עבודה זו כוללת סקירת ספרות בנושאים הבאים:

דימוי עצמי/
דימוי הגוף /
גוף והקשרו למחול