האגף לחומרים מסוכנים  במשרד איכות הסביבה , מתמודד עם מפעלים מסוכנים באמצעות רישוי, פיקוח על העוסקים בחומרים מסוכנים וקידום חקיקה המסדירה את השימוש בחומרים אלה. ראשית , הופק במהלך שנת 2001 , מדריך המשרד לאיכות הסביבה לניהול סיכונים וכשמו כן הוא –  מדריך לניהול סיכונים בקרב תעשיות מסוכנות ברחבי הארץ .

עבודת סמינריון זו בוחנת האם המשך הפעילות התעשייתית בנחל הקישון מוסרית?

נושא זה רלוונטי לאור המודעות ההולכת והגוברת לאיכות הסביבה בארץ ובעולם וכן לנוכח העובדה שהתעשייה בנחל הקישון מהווה גורם מזהם עיקרי. החקיקה הסביבתית הראשונה הייתה בשנת 1961 : חוק מניעת מפגעים, תשכ"א-1961, אשר נשא אופי פלילי. בשנת 1969 נחקק החוק הפדראלי National Environmental Policy Act of 1969 אשר קבע מערך של קריטריונים באשר  לשימוש במזהמים תעשייתיים שונים

התעשייה, החקלאות ואזורי המגורים הזרימו את שפכיהם במשך עשרות שנים אל נחל הקישון, והפכו את הקישון בלתי ראוי לרחצה לבני אדם. מורד הנחל הפך, למעשה, לתעלת שפכים. כיום,הקישון הוא הנחל המזוהם ביותר בנחלי ישראל

כאשר הזרמת שפכים ותמלחות לקישון ולים, גרמה לזיהום הנחל והמפרץ ולנזקים סביבתיים לקרקע, לחי ולצומח.

מעבר לכך על פי דוח ועדת החקירה בעניין ההשלכות הבריאותיות של פעולות צבאיות בנחל הקישון נמצא כי זהום מי הנחל מסכנים את הבריאות, מובילים לסיכונים רפואיים לצוללים במי הנחל וכי בחינה של הנתונים על פי רמת החשיפה הראתה מגמה של עלייה בשיעור התחלואה (סרטן במערכת העיכול) עם העלייה ברמת החשיפה למימי הקישון

עם הקמת הרשות לנחל הקישון, בשנת 1995, החלו פעולות לטיהור מי הנחל ולהפחתת הזיהום. פעילות עיקרית בנושא מיגור הזיהום הייתה הפיקוח הקפדני והיומיומי בשטחי המפעלים ולאורך גדות הנחל.

התפתחות מוסר בעסקים מבחינה אקדמית דורשת ניתוח תופעה מבחינה מוסרית, תוך התייחסות למספר אלמנטים, על מנת לקבל תמונה שלימה מבחינה מוסרית, כלומר ניתוח הבטים מוסריים דורש התייחסות לאלמנט הכלכלי-עסקי, לאלמנט החוקי וכן לאלמנט המוסרי.

הבדיקה בוצעה באמצעות סקירת מאמרים וספרות רלוונטית בנושא