בני האדם שונים אחד  מהשני כאשר כל אדם מפתח אישיות הייחודית לו, אמונות, עמדות ורגשות במהלך חייו. התיאורטיקן הנס אייזנק שפיתח את מבנה האישיות על פי חמשת ממדי האישיות מציג את ממד המופנמות – מוחצנות כממד מרכזי המאפיין את אישיות האדם.

עבודת סמינריון זו עניינה בשאלה האם אנשים מוחצנים אופטימיים יותר מאנשים מופנמים?

אופטימיות מוגדרת כנטייה של אדם לצפות לחיים טובים ולרגשות חיוביים. לעומת זאת הפסימיות הנה נטייה לצפות לתוצאות שליליות , לרגשות שלילים  ולנברוטיות

אופטימיסטים  צפויים להיות בעלי  תגובות רגשיות חיוביות , הם נוטים בטוחים בעצמם ועקשנים במידה מסוימת. הם מחפשים דרכים ואסטרטגיות על מנת לקדם  עצמם ולא נמנעים או נסוגים לאחור .

אדם מופנם הוא אדם שקט, מעדיף להישאר לבד, איננו מחפש ריגושים ועשוי להיתפס כמרוחק ומכאן השאלה הנשאלת האים אנשים מופנמים הם אנשים אופטימיים ?

מטרתו של המחקר הנוכחי לבחון האם קיים קשר בין אישיות האדם לבין נטייתו להיות אדם אופטימי או פסימי. על פי קרל יונג שנים מתוך ארבעת הממדים המרכיבים את האישיות הם שני ממדים: מוחצנות ומופנות. לצורך המחקר הנוכחי אתייחס לשני ממדים אלו בהקשר למידת האופטיות של האדם ומכאן ששאלת המחקר הנה האם אנשים מוחצנים אופטימיים יותר מאנשים מופנמים? על פי הספרות המחקרית נטייה אופטימית מאפיינת אישיות מוחצנת. נשאלת השאלה האם הנטייה האופטימית מאפיינת פרטים בעלי אישיות מופנמת?

השערת המחקר היא כי אנשים מופנמים יימצאו כאופטימיים במידה זהה לאנשים מופנמים. סוגיה זו תיבחן באמצעות הפצת שאלון בקרב מדגם של 40 איש. השאלון יורכב משאלון אישיות ושאלון אופטימיות של Scheier & Carver.

ממצאי המחקר מעלים כי קיים קשר שלילי בין פסימיות לבין מוחצנות וכן קיים קשר שלילי בין אופטימיות לבין מופנמות. כמו כן, נמצא כי לא קיימים הבדלים מהותיים בין אוכלוסיית המופנמים לעומת המוחצנים במידת האופטימיות.