למרות תהליכי הליברליזציה שמתרחשים בעדה, מיקומה של האישה בתחתית ההיררכיה החברתית- דתית והדרתה מהמרחב הציבורי עדיין לא השתנו. החברה הדרוזית השמרנית מתקשה לקבל את השינויים בתפקידים המסורתיים של האישה

מטרת המחקר להציג מעמד האישה הדרוזית בכלל, ועל כניסתה לשוק העבודה בפרט.

החברה הדרוזית בישראל, על פי מחקרים, מעלה כי עמדות הגבר באשר לערכי המשפחה ולמעמד האישה שמרניות מעמדותיהן של הנשים. לכן הנשים הן החלוצות ביצירת התמורות בתחום השוויון בין המינים. על אף ההתקדמות והשיפור במעמד האישה הדרוזית בישראל, הדרך למצב משביע רצון עדיין ארוכה, ויש צורך בהשקעה ובתכנון המתחשב בקצב הפנימי של החברה שיגביר את המודעות אצל האישה ויעניק לה הזדמנות להגדיר את בעיותיה ולהבהיר לעצמה ולחברה מהי מטרתה. כמו כן בישראל, חל שינוי ניכר במעמדה של האישה הדרוזית עקב השינויים שמתחוללים בחברה הישראלית ומרוח המודרניזציה והדמוקרטיה המאפיינים את המדינה.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי למרות תהליכי הליברליזציה שמתרחשים בעדה, מיקומה של האישה בתחתית ההיררכיה החברתית- דתית והדרתה מהמרחב הציבורי עדיין לא השתנו. החברה הדרוזית השמרנית מתקשה לקבל את השינויים בתפקידים המסורתיים של האישה .בתפיסה השמרנית אישה אינה יכולה לפתח קריירה ולצאת מהבית באופן קבוע אלא תפקידה הברור הוא לדאוג לטיפול השוטף בבית ולטפל בילדים. זהו הפער בין הרצון להדביק את הקדמה ולחיות בשנות ה-2000 לבין הרצון לשמור על הגחלת הדרוזית, על ידי שמירת כבוד האישה הדרוזית, המייצגת לתפיסתם את כבוד העדה ואת זהותה.

עם קום המדינה נוצר מפגש בין הדרוזים לבין תרבות המערב – החוקים החדשים, התעסוקה העירונית והחקלאות המודרנית – ומפגש זה חולל שינויים בחברה הדרוזית בכלל ובמעמד האישה בפרט. תהליכי המודרניזציה אפשרו לאישה הדרוזית לצאת מביתה והביא את העולם לביתה על ידי אמצעי התקשורת. השינויים האלה שינו את חינוך הבת הדרוזית, שהתמקדה בהכנתה לנישואים ולהיותה אם טובה ורעיה יעילה וכיום תוחם בחובו את חשיבותם של הלימודים הגבוהים, רכישת מקצוע וכדומה.