טרנליזם מוגדר בהתערבות בחייו של פרט כנגד רצונו כאשר המטרה היא למנוע כל פגיעה באותו פרט. כפועל יוצא מכך מוגבל החופש ו/או האוטונומיה של הפרט.

סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את המונח "פטרנליזם" לפי הגישה של ההוגה מיל וניתוח התבטאותו של המונח ברפואה והאתיקה הרפואית במיוחד במקרים בהם ישנה התנגשות בין חירות והאוטונומיה של החולה לעומת מניעת הנזק של החולה לעצמו ולאחר.

טיפול פטרנאליסטי לפי הגישה של ג'והן סטיוארט מיל מעלה כי כל פעולה נכונה מייצרת איזון טוב יותר מאשר כל פעולה אחרת העומדת לרשות האדם. כמו כן, לעזור לאחרים היא אחת הדרכים על מנת למקסם את הטוב של הפרט. כלומר עמידה בכללים מוסריים הנה לרווחת האדם. צדק ומעשי צדק מקדמים את  האושר.

במהלך המאה העשרים זכו הרופאים למעמד של בעלי מונופול במערכת הבריאות. עד שנות ה-60 התנהלה העשייה הקלינית במסגרת אינטימית של רופא- חולה וההחלטות הקליניות בה היו בידי הרופא שהתחשב בשני עקרונות אתניים בלבד: לא להזיק ולהטיב, אפילו אם נעשתה הרפואה במסגרות מאורגנות כמו קופת חולים הקופה לא התערבה בהחלטות הרפואיות אלא סיפקה שירותים

אתיקה קובעת מה ראוי ואינו ראוי לעשות תוך כדי מתן אמות מידה ערכיות במצבים בהם עומדים מול שאלות ערכיות ומוסריות ועל כן אתיקה מקצועית מוגדרת כתפיסה סדורה של האידיאל המעשי של ההתנהגות במסגרת מקצועית שהיא מסגרת מוגדרת של פעילות אנושית מיוחדת.

ערכי היסוד של הקוד האתי ממעטים להשתנות בדרך כלל, באשר הם מהווים מתווה מוסרי-ערכי עליון לפעילויות, והם  כלליים מאוד. לעומת זאת הסטנדרטים משתנים חדשות לבקרים, ושינויים אלה מתרחשים עקב פעילות של חברי הקבוצה והשתנות תנאי העבודה ואורחות התרבות והחיים.

תחום הרפואה והמשפט מעלים שאלות אתיות ומוסריות כבדות משקל, כאשר עוולת הרשלנות היא העוולה העיקרית המשמשת בסיס לתביעות המטופלים. כמו כן, האתיקה רפואית מיישמת תורות ועקרונות מוסריים כלליים לבעיות רפואיות קליניות ומחקריות באנגליה, האגודה הרפואית הבריטית הנה המוסד האמון על כללי האתיקה הרפואית.

יש הטוענים, כי האדם הסובל ממחלת נפש ממילא אינו מסוגל לערוך שיפוט מלא ושוקל לגבי רצונו לסיים את חייו. לפיכך יהיה אשפוז כפוי, בהגדרתו, בבחינת מקרה של פטרנליזם חלש ומוצדק עבור מי שעלול להתאבד. אחרים טוענים, כי במקרים לא מעטים אין מחלת הנפש פוגעת ביכולת לערוך שיפוטים מושכלים לגבי איכות החיים.