שם עצם היא מילה שמתפקדת כשמו של דבר מסוים או קבוצה של דברים, כגון יצורים חיים, חפצים, מקומות, פעולות, תכונות, מצבי קיום, או רעיונות.  שם עצם הוגדר כקטגוריה דקדוקית שאליה הוא כפוף (מסווג לפי מין ומספר).

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בדרכי התצורה של שמות תואר ושמות עצם לועזיים נפוצים בעיתונות הכתובה.

שמות תואר רבים מאוד בעברית של ימינו בנויים מבסיס, שאל סופו מצטרף הצורן . כיום זאת הקבוצה הנפוצה ביותר של שמות תואר שמשתמשים בהם.

כמחצית משמות התואר בעיתונות העברית , נגזרות מבסיס עברי ומסתיימות בהגה.  הגאים אלו מצטרפים לרוב לבסיס  ובמקרים אחרים ההגה חלק  מהסופית.

קיימים תארים שונים (למשל, גיבור אמיתי, אידיוט מושלם) ותארים הכפופים למדד סובייקטיבי (למשל, יפה, מעניין) או אובייקטים בעלי ערך (למשל, טוב, רע, יקר), גודל – תארים המציינים גודל פיזי (למשל, זעירים, גדולים, נרחבים), גיל – תארים המציינים גיל (למשל, צעיר, ישן, חדש, בן שש, בן שש), צורה – תארים המתארים תכונות פיזיות מפורטות יותר מהגודל הכולל (למשל, עגול, חד, נפוח), צבע – תארים המציינים צבע (למשל לבן, שחור, חיוור)

כאמור,  קיים גם מגוון של שמות תואר לועזיים כמו: סולידי, אקטואלי, אקטיבי, אינדיבידואלי, מינימלי ועוד. במחקרים אלו התואר הלועזי מותאם לשפה העברית.

הסיבה לשימוש הרב בשמות תואר לועזיים נובעת לרוב מחסר לקסיקלי, רצון להיות אופנתי,  סנוביזם  או רצון להציג למדנות יתרה. ניתן להבחין בשמות תואר כמו: פריים, אייטיז, סאונד אייטם, קומיקס,  אפקט, הפי אנד , אקשן,  הפנינג, סטנדאפיסט, קוקטייל,  בליינד דייט ועוד.  מרבית המילים שחדרו מן האנגלית הם מתחום הבידור התקשורת , ישנן מלים חדרו מן האנגלית והם מתחום הטכנולוגיה, מעל מתחום  הפוליטיקה והביטחון או מתחום האופנה